ניסיון להתחבר …

שוכבת על הגב , מביטה על התיקרה הלבנה
מתרכזת רק בניקודה אחת
יד מונחת על החזה , אני נושמת ,
יש דופק
אני עדיין בחיים

תתרכזי לניקודה ההיא הלבנה
צריך לנקות , לבן על לבן
להתרכז , לא להקשיב לזימזומי הרקע
וגם זה לא הזמן עכשיו להתחיל להתגרד
אז תתרכזי בלבן .
אך ורק בניקודה הלבנה .

תנשמי קחי אויר תביטי היטב
מהניקודה תיראי מה יצא
אולי תציירי , תשרבטי
תדמייני אינסוף …

והניקודה החלה לזהור
ובעיניי השתקפות מוארת
שירבוטי שמיניות מוזהבות החלו
חוזרות על מסלולה ומסמלת
היא דוהרת , לא עוצרת ,בוערת
היא חיה ומאותתת

עיניי עוקבות בעפעפיים
חסרי מצמוץ , מרותקת
נושמת , נפעמת , ניזכרת

פתאום הם הופכים
לשמיניות המחופשות לדגיגים
הגלים כה שקטים והמים די צלולים
שקוף עד העומק
אך אין רואים בו את התחתית .

והנה , שם באופק רואה איזה אי ,
בודד ומרוחק , רק דמיוני …
ואפילו עליו אין לא עץ אחד ,
מה לי ולשרבט אי בודד
ואין איזה צל בו להתחבא
מהחמה הקפחת על חול הים
ללא כל מחשבה ורחמים
על אלו המנסים להשאר בחיים .

שוב מסתבכת , מתוסכלת
למה ככה את חושבת ?
אופטימיות חסרת תקנה ?!
כרגע זה לא ניראה בסביבה .
אולי היא ננעלה , פה במגירה ?

אבודה במחשבה שוב משוטטת
מבינה שלשחות לאי השממה
אין מטרה או כל סיבה
מלבד הדממה של אי המוות .
וחותרת לי משם כל הדרך חזרה …