מתי תבין שנמאס לי?
"מתי תבין שנמאס לי?" שאלתי והנחתי
את המזוודה על מיטתי.
"מתי תבין שאני לא רוצה להיות חלק מזה?"
צעדתי אל הארון והתחלתי להכניס דברים אל המזוודה.
"מתי תבין שמעולם לא באמת הייתי חלק מכול זה?"
שאלתי אותו, אך לא העזתי להסתכל עליו.
"אם כך למה היית כאן?"
הוא שאל בשקט.
"למה השתתפת בכול זה?" קולו היה שקול אך אפשר היה לשמוע משהו
מבצבץ מתחת לשטח.
"למה לא פשוט עזבת בהתחלה?"
הוא שאל ואפשר היה לשמוע כבר את הכעס בקולו.
"בגלל שאתה היית כאן" אמרתי לו בחיוך עקום.
"בגלל שידעתי שלא תשנה את דעתך" הסתובבתי לעברו,
מקווה לחקוק את פניו בזכרוני.
"בגלל שידעתי שלא משנה מה אומר,
אתה לא תהיה מוכן לוותר על זה"
תגובות (2)
יש לך כישרון עצום, את יכולה בהחלט לכתוב דברים ארוכים, אבל גם הקצרים שלך מעולים!!
וואו. זה כל כך יפה, ברצינות.