מתגעגעת להודעות

אני מניחה שנמאס לו ממני.
חייבת להודות שאני לא ממש מופתעת, לא באמת.
אני מניחה שפשוט קיוויתי שזה יקרה מאוחר יותר, שיהיה לי יותר זמן איתו לפני שזה יהרס.
אז אני פשוט יושבת פה ובוהה בהודעות האחרונות שלנו, תוהה מה עשיתי לא נכון.
ואני חייבת להודות שזה מתסכל, אני יודעת שזה לא אמור להשפיע עליי ככה, זאת אומרת אני אפילו לא יכולה להגיד שאני באמת אוהבת אותו אז למה העובדה שהוא מתעלם ממני משפיעה עליי ככה?
אולי זה לא קשור לעובדה שיצאנו, אולי זה פשוט העובדה שאני מרגישה כאילו לאף אחד לא אכפת ממני, כאילו אני בלתי נראית ובאלוהים שנמאס לי להרגיש כמו כלום.
אני לא יכולה להאשים אותו שנמאס לו ממני, גם לי נמאס ממני, לפעמים אפילו כמה פעמים באותו יום, אבל אחת הסיבות שאני עומדת לתת למערכת היחסים הזאת למות בשקט, היא העובדה שאני פשוט לא יודעת איך להילחם על אנשים יותר.
אני מניחה שמתישהו בשנתיים האחרונות פשוט נמאס לי להיות זאת שדורשת מאנשים להפסיק לעזוב אותי, פשוט הגעתי למצב שאנשים אומרים לי שנמאס להם ממני ואני פשוט אומרת אוקיי ועפה לעזאזל מהחיים שלהם.
אני לא יודעת מתי זה התחיל, אבל אני יודעת שההרגל הזה סיים הרבה מערכות יחסים בשבילי, חלקן טובות יותר וחלקן פחות.
אני לא רוצה שההרגל הזה יסיים גם המערכת יחסים הזאת אבל זה לא בדיוק בשליטתי.
כאילו אני יודעת שאנחנו לא כאלה מתאימים, הרקע שלנו שונה להחריד ויש כל כך הרבה שאנחנו לא יודעים אחד על השני, אבל בסופו של היום הוא היה חמוד והוא גרם לי להרגיש כאילו אני מרחפת.
אני לא יכולה שלא לעבור על הודעות ישנות שלנו ולחשוב שהיינו הרבה יותר מאוהבים לפני שהתחלנו לצאת, כי כשהתחלנו לצאת פתאום השיחות שלנו התקצרו, התחלנו לדבר פחות, אני אפילו לא שמתי לב לזה, אבל אני מניח שהסוף שלנו התריעה על הגעתו הרבה לפני השיחה האחרונה ההיא ואני לא יכולה להפסיק לתהות, איך לא ראיתי שהבחור שגרם לי להרגיש כאילו אני עפה יכול לגרום לי להתרסק כל-כך מהר.