משמעות
שלוש שנים לפני שנולדת, אמא שלך עברה הפלה. ומאז שגילית לפעמים את מוצאת את עצמך תוהה מה היה, אם לפני שלוש שנים היא הייתה מקבלת תינוק בריא ושלם, ואת במקומו היית מקבלת פטור מהחיים האלה.
ואולי אם התינוק הזה היה נולד היה לו מקום בלב של אמא שלך. בעצם שלו, כי כנראה שאת לא היית פה בכלל. כי אולי האובדן שלו היה מה שסגר את הלב שלה מלאהוב אחרים, מלאהוב אותך.
ואולי התינוק הזה היה גדל, ומפתח אישיות מוצלחת משלך. אולי הפחדים שלו היו קטנים יותר והחיוך יותר גדול. אולי הוא היה יודע מה בכלל הוא אמור לעשות בעולם הזה, שעלייך הוא גדול מידי.
את הולכת לאיבוד כי תפסת פה מקום של מישהו אחר, שאולי היה מוצא את הדרך.
למרות שלפעמים נדמה לך שכל הדרכים בסופו של דבר מובילות לאותו המקום, והוא כבר נמצא שם.
לפעמים את תוהה גם מה אם במקום שאת תהיי פה, זרע אחר היה מגיע לביצית, ויוצר אדם אחר, שונה לחלוטין במקום אותך. ואז את לא היית צריכה להתאמץ כל כך. לא היית צריכה כלום.
פעם, כשעוד היית רואה חדשות שמעת על חלק מהאסונות שקרו פה בעולם. על אנשים שהרצפה התפרקה להם מתחת לרגליים רק כי הם ניסו לשמוח באיזו חתונה של זוג שמצאו אחד את השני ואיבדו את כל השאר. את שומעת על אלו שנמחצו למוות בגלל שאהבו את הדת שלהם ורצו לשמוח בחגם. על משפחה שנשחטה בשנתה, בבית שלהם בו הם הרגישו מוגנים. אנשים שטבעו כי ניסו להציל אחרים, אנשים שנשרפו בחיים. חיילים שרק רצו לחזור הביתה. וגם חיילים שלא רצו, ובכל זאת נתנו להם רובה. אנשים נהרגים בתאונות דרכים כמעט כל יום, נאבקים במחלות סופניות. במגפות. ורכבלים מתנתקים, בולענים נפערים, כדורים נפלטים.
וכל האנשים האלה לא נמצאים פה יותר. והם השאירו אחריהם חורים בלבבות של כל מי שאהב אותם.
ויש אותך, שלא רוצה להיות פה בכלל, שאין לך שום תכלית. ולא קורה לך שום דבר. ואת תופסת פה מקום, שיכל היה להיות של מישהו אחר.
דווקא את, שמתעקשת לחיות בעבר, רק כי אין לך עתיד.
וזה לא שהיית רוצה להיות במקומם, ממש לא. את מפחדת מהמוות, כמו מעוד מליון דברים אחרים.
זה לא שאת רוצה למות, את רק תוהה, למה דווקא את נולדת?
תגובות (0)