משיח
פחות או יותר משיח ידע מה הוא עשה כשהתחיל עם כל הסיפור הזה.
פחות או יותר, נוטה לחשוב הקורא הממוצע, זה קצת יותר מפחות, אך לא כך האמת, ואולי למען אמינותו של האיש, כדאי לציין כי למרות שנכון שידע בעבר מה הוא עושה, היום הוא מעט פחות בטוח, כי כשהקים את ׳רפי וגבי מלאכים גן עדן׳, ידע משיח שהדבר יגרור מעט תגובות נזעמות מצד הציבור, דבר שאפילו לקח בחשבון, אך היה מופתע לגלות שהציבור לא רטן, אמנם היו אלו שנרתעו, אך הרוב האמינו, אפילו קנו.
"אז בסך הכל , אתה חותם כאן, כאן ופה למטה בראשי תיבות ואתה מבוטח לכל המוות״, היה משיח אומר באופן שגרתי ללקוחות שלו, כשהוא לא שוכח להכניס בהם מבט שחומד לצון, יש לומר מרגיע.
זה התחיל כשמשיח הגיע מעט לפני כניסת השבת לרחוב העמק בירושלים כשהוא רכוב על גבי חמור וטוען בפני העוברים שהוא המשיח. תחילה כמובן שלא כל כך האמינו לו, והסיטואציה הייתה נראית בעיקר כמביכה. אך משיח הציג בפניהם טיעונים די משכנעים, ובכל זאת, ובמדינה כמו זאת, שגם ככה חיכו לו כל כך הרבה זמן, העדיפו כולם שלא להיות סקפטיים בנושא.
אז הם הכתירו את המשיח למלך, אבל אין פה באמת ארמון, אז הממשלה סבסדה לו דירת שני חדרים בסוקולוב, וגם זה בזכות לחץ של הרבנים הראשיים.
בכל בוקר יום חול, משיח היה יוצא לסיבוב על החמור ומחלק חתימות, מצטלם עם ילדים, ואפילו הוזמן אחת למשחק של מכבי נגד צסק"א ביד אליהו, בערב היה משיח מחנה את החמור בחניית כחול-לבן שארגנה לו העירייה ממש מתחת לבית, ועולה ללמוד מעט תורה.
״כבוד המשיח, במחילה ממך על החוצפה״, אמרו לו הרבנים בישיבה השבועית, ״אבל העם מצפה לשינוי עכשיו, אחרי שבאת, אתה יודע, באמת לא יותר מדי, שפע כלכלי, שלום עם האויבים שלנו, דברים שעל הא ועל דא״ נימקו ולא שכחו לשאול על הנפט, ״שלא נזדקק ללוות מהגויים״.
אחרי שתיקה מביכה השחיל האחרון , ״אז מה אתה אומר?״ ומיהר לחלות את פניו.
משיח הרצין מעט, משך בכתפיו, נראה היה שקצת הופתע מהבקשות אך הבטיח לשנות, למרות שידע שלא יוכל לעשות זאת,לא הוא, גם לא המשיח.
למחרת הקים משיח את ׳רפי וגבי מלאכים גן עדן׳, הוסיף את הסלוגן ״אם אתם אוהבים את החיים, שדרגו את המוות״ והציע עשרות הטבות לקונים פוליסות, הוא אפילו טרח לפרסם את המותג ברשות השידור, "פרסומות שקשורות בדת זה בסדר לשדר", טענו החרדים מהקואליציה, "זה מדיני לכל דבר". וכולם קנו, אפילו הגויים, שעשו הזמנות לביטוחים דרך אתר האינטרנט שהקים משיח. "החיים", הוא רשם שם, "לא מבדילים בין הדתות"
כעת חיה החליף משיח את החמור באאודי חדשה, ועבר מהדירה בסוקולוב למגדלים החדשים ברמת גן, והעם, שלא רצה לחשוב שאולי משיח הוא לא באמת המשיח, המשיך לקנות ולשדרג את הפוליסות, הרי מי יגיד לא למשיח.
הסיפור הסתבך כשהמניות של ׳גבי ורפי מלאכים׳ בבורסה בתל אביב קרסו לאחר שרב חשוב חזר לחיים ממוות קליני כשהוא טוען שאלוהים נגלה בפניו וציווה עליו להמשיך ולחכות למשיח,
"הריי המשיח כבר פה!", אמר לו הרב . "עזוב אותך," ענה לו אלוהים ."זה לא משיח, סתם איש עם חמור".
ובאמת, כצפוי ממש, אחרי כשבוע הגיע לירושלים אדם בשם משיח כשהוא רכוב על חמור, נגע עם המקל שלו באיזה סלע ויצאו מים, משיח טען שזאת תרמית, שהוא סתם איש עם חמור שחיבר צינור השקייה מאחורה, אבל לעם זה היה מספיק להבין שמשיח הוא סתם תמהני על חמור ושלח אותו חזרה לדרום.
והבית שלו חיכה לו שמה, כאילו לא עבר יום משעבר למרכז, רק נראה מעט עזוב.
הוא חיכה למשיח בביתו. ומשיח המובך השיל את נעליו, הרכין ראשו ושתק.
״הם לא מוכנים עדיין״ הוא לחש אליו בקול עבה. כמעט בלתי נראה, וחזר.
״הם עדיין לא מוכנים״.
תגובות (2)
די מדהים.
המשפט הראשון קצת לא מסתדר לי בשמיעה, אבל די קל לתקן את זה.
אני לא בטוחה שככה כותבים "יטה", אולי "ייטה" או משהו כזה.
באחת השורות כתבת "כעת חיה", ולא ממש הבנתי את כוונתך…
אבל בסך הכל, אני חושבת שהסיפור שלך קצת טוב יותר מאשר הקטגוריה של "סיפורים מצחיקים". הוא די מדהים. *אני יודעת שאני חוזרת על עצמי*
תודה רבה, המילה תשתנה את צודקת בעניין.
ו "כעת חיה" זה ביטוי בשפה העברית שהכוונה שלו היא "כיום בעוד שנה", בהקשר הזה הכוונה היא שתוך שנה מרגע שהתחיל עם העסק הוא החליף את החמור באאודי..