משוגע

"אתה משוגע." אני אומרת ומביטה עמוק אל תוך עינייך, אני יודעת שאני צריכה לנסות ולחקוק את פנייך בזיכרוני, אך אני לא יכולה, משהו עוצר אותי, נראה שעינייך פשוט לא מוכנות לשחרר את עיני.
"בדיוק כמוך." הוא אומר ומנשק אותי קלות על שפתיי, אני רוצה להמשיך לדבר, לומר לו שהוא משוגע שהוא חושב שהוא יחזור בחיים, אני רוצה להתחנן שהוא יישאר, אך המבט בעיניו עוצר אותי, הוא פשוט נראה כל-כך פגיע, לוחש לי שהוא יהיה מוכן להישאר אם אתחנן, אם אבקש ממנו, ולרגע אחד, אני כמעט עושה זאת, אני כמעט מבקשת ממנו להוריד את המדים ופשוט להישאר איתי, אך אני יודעת שלמרות שהוא יעשה את זה, הוא ישנא את עצמו על כך שנשאר על כל אלו שימותו או יפצעו במקומו, אני רוצה לבקש ממנו להישאר, אך אני יודעת שהוא לא יוכל לחיות עם עצמו אם הוא לא ילך.
"לא," אני אומרת בשקט ומבטי נעוץ ברצפה."אני פשוט משגעת." אני עונה לו ומחייכת אליו את החיוך המוצלח ביותר שאני מצליחה לגייס כרגע, אני יודעת שהוא ילך, אני מניחה שבדרך מסויימת הוא כבר הלך, אז כל שנשאר לי הוא לחייך ולאחל לו הצלחה.
"מה אני יכול לומר?" הוא שאל וחייך אליי."את בהחלט משגעת אותי." הוא אמר ונישק אותי בשנית, אך הפעם השפתיים שלו השתהו על שלי, פוחדות שלא יוכלו לעשות זאת עוד לעולם.
שנינו יודעים שהוא צריך כבר ללכת, אך אנחנו פשוט עומדים שם, מביטים אחד בשנייה, מנסים לזכור כמה שיותר.
בסופו של דבר, לאחר דממה ממושכת, הוא פשוט מסתובב והולך, אני יכולה לשמוע כיצד הדלת נתרקת מאחוריו, אני לא יכולה פשוט לתת לו ללכת, אני צריכה לעצור אותו, אני צריכה לפרוץ בבכי על המדים שלו, אני צריכה לעשות משהו, אך משום מה, רגליי לא זזות, אני מרגישה כמעט קופאה, כאילו אני לא יכולה לעשות דבר מלבד הלשקיף במקום בו ראיתי אותו לאחרונה, מחכה שהוא יחזור, מחכה לראות אותו במקום הזה פעם אחת נוספת.
"חכה." אני אומרת ומגלה שבלי לשים לב יצאתי מין החדר, זה היה מוזר משום שלפני רגע, חשבתי שאני לעולם לא אצליח לזוז יותר.
ברגע שאני מוצאת את עצמי בחיבוקו, אני לא יכולה לשחרר אותו, למרות שאני יודעת שאני מביכה אותו, ולמרות שזה מטופש, בגלל שלא הייתי עושה דבר כזה אם הייתי יודעת שהוא יחזור בשלום, היה עליי לחשוב שהוא יחזור בשלום, כולם חשבו כך, אך משהו בי לא היה מוכן להרפות מהמחשבה שלא אראה אותו עוד לעולם.
"תבטיח לי שתחזור." אני אומרת אל החזה שלו בזמן שהוא מלטף קלות את שיערי.
"ברור שאחזור." הוא אומר ומחייך אליי.
הוא חזר בזופו של דבר, הוא קיים את ההבטחה שלו, רק חבל שלא הייתי ספציפית יותר בבקשתי, בגלל שהוא חזר בארון קבורה.