מקבץ הנדבות
שמי הלילה השחורים נראו כמעט ואטומים לגמרי, אך אור הכוכבים הפיק בהם תחושה צלולה ואפלה, שגרמה לניצוץ תחושת כמיהה בנער. כמיהה להתקרב לאורות הכוככבים, ולהרגיש את מגעם הקריר. הוא ישב על הדשא הרך, כשלמולו נעמד עץ גבוה, המתנשא אל על.
אמנם לא היו בו פרחים ועלים, אך תכונה זו משכה את הנער אל העץ. עץ יפה וגבוה, שאינו מתקשט בעלים ובפרחים, ובתוכנו ישנה תחושת מסתוריות מסוימת.
"לא כל עץ יכול להיראות מסתורי ומרתק כל כך, כאילו מסתתר בתוכנו אוצר", חשב הנער בליבו. חשיכת הלילה הוסיפה לעץ ועיטרה אותו, והעץ, השתלב עימה בעדינות.
עובר אורח היה יכול לתהות לגבי הדממה הצורמת שנחתה באזור, אך לנער לא היה איכפת ממנה כלל וכלל. היא אינה צרמה לו, היא נעמה לו. בנוסף, היא השתלבה היטב עם מחשבותיו המסתוריות והרגועות שחלפו בראשו של הנער, בקצב הרוח הדוממת. היה נראה כי הנער מתרכז היטב, לפי הבעת פניו, אך למעשה, כתפיו היו משוחררות ונשימותיו קלות ורגועות.
האוויר נהיה לח וקריר, אך הנער לא העז לרגע להסס לקום ממקומו ולשוב לביתו.
השלווה שנחתה בו הרחיקה ממחשבותיו את הקור חודר העצמות, ואת שעת הלילה המאוחרת.
נגן סקסופון חסר בית עבר לידו לאט, והחל לנגן שיר איטי.
צלילי הסקסופון הנמוכים והמשוכים נכנסו לראשו של הנער, שהיה שקוע בדממה. הדממה שהנעימה לו כל כך פתאום נראתה צורמת לצד מנגינת הסקסופון האיטית.
הוא האזין בנחת למנגינה, מתענג על כל צליל ועל כל תו בשיר.
כשסיים נגן הסקסופון לנגן את השיר, הוריד את כובעו כלפי הנער, בתנועה שמסמנת לבקשת כסף.
הנער חיטט בכיס מכנסיו, ומצא בתוכו מטבע של חמישה שקלים.
הוא שם את המטבע בכובעו של הנגן, כשלפתע התפרצה למוחו שאלה.
הנגן הנהן בחיוך לאות תודה.
"תגיד, א..איך אתה מקבץ נדבות אם יש בידך סקסופון, כלי נגינה כה יקר ערך?" שאל הנער, תחילה בהיסוס. הנגן משך בכתפיו, והמשיך לנגן, מסתובב במעגלים בצעדים קטנים ואיטיים.
לנער היו עוד עוד המון שאלות, ובכלל, הוא חיכה לתשובה של נגן הסקסופון, אך מנגינת הסקסופון הנעימה לו כל כך עד ששאבה אותו לתוכה, והשכיחה ממנו את כל השאלות.
הנער התיישב תחת העץ הגבוה והיפהיפה, נשען עליו בגבו,והאזין למנגינת הסקסופון המעודנת.
תגובות (19)
אהבתי את הרעיון
תודה רבה :)
סיפור יפה מאוד המסופר יפה מאוד ובשפה גבוהה ויפה, המון תיאורים מדהמים.
בקיצור, סיפור שמתאים ל'בחירת העורכים'.
כל הכבוד<3
וואו,תודה רבה!
לא חשבתי שהסיפור מגיע לרמה של 'בחירת העורכים'..
ממש מחמם את הלב לשמוע מחמאה כזו.. <3
אגב, איך שולחים סיפור ל'בחירת העורכים'? תוך כמה זמן הם עונים?
את שולחת להם בצור קשר… תוך יומים- יום בערך..
~שנייה קוראת ת'סיפור~
~חח סבבה~
סיפור ממש יפה.. יש בו הרבה מחשבה…
אהבתי אותו (=
תודה רבה, שמחה שאהבת :)
ותודה גם על העזרה :)
אהבתי את הסיפור שלך מאד מאד ואכן שמחתי כי מקומו בין "בחירת העורכים" מגיע לך מאד מאד !!!!!!!!!!!!!!!!
יפה מאוד!
התיאורים הנעימים והמרגשים שמציירים סיפור שלם בתוך הראש.
כל הכבוד על בחירת העורכים.
עמוק
סיפור מאוד יפה!
הכתיבה יפה והתיאורים משתלבים בצורה מסקרנת שממחישה את הסיפור ומעוררת מחשבות לגביו. כל הכבוד : )
וואו! תודה רבה לכולם, אני שמחה מאוד שאהבתם :)
נ.ב:
סליחה על האיחור, לא יכולתי להיכנס לאתר כבר כמה ימים, אבל בכל זאת, תודה רבה, ממש מחמם את הלב לקרוא מחמאות כאלו :)
שלום, הקטע יפה מאוד והכתיבה ברמה גבוהה.
אהבתי!
יש לי שתי הארות, אני משערת שאלו טעויות הקלדה קלות:
בשורה 4 "כוככבים"
בשורה שלישית לפני הסוף "לנער היו עוד עוד".
כן, אלו אכן טעויות הקלדה..חח :)
תודה רבה שתיקנת :)
תודה רבה על ההארות, שמחה שאהבת :)
תיאורים יפים. אני לא ממש מצליח לראות את המשמעות בסיפור (אולי מלבד זה שקבצנים נגנים הם בעצם שרלטנים עשירים), אבל משום-מה הסיפור הזה עדיין כול-כך סוחף ושובה… וואו! אם תכתבי סיפור עם משמעות ועלילה אני אשמח לקרוא (אני מניח שרוב הכותבים פה הן דווקא כותבות, אז אני כותב "תכתבי").
אממ.. כן, אני עדיין בת לפי מה שזכור לי חח :)
לגבי מה שאמרת, שאין משמעות בסיפור, אני ממש מסכימה, זה היה קטע קצר שהמילים העשירות לכאורה שהשתמשתי בהן אמורות להציג אותו… :)
תודה רבה על כל המחמאות :)
אגב, לפני לא מעט זמן כתבתי סיפור קצר, ברמה קצת פחות גבוהה, שקוראים לו "כלואה לנצח" והוא מפורסם באתר, בדף הפרופיל שלי :) לו דווקא יש משמעות, שאפשר לראות אותה ב"רציתי להוסיף" אם היא לא כל כך מובנת (והיא לא כל כך מובנת…), זה בערך באותו סגנון כמו הסיפור הזה, אתה מוזמן לקרוא :)
יצא לך ממש חביב, השתמשת באפקט ה-so what בצורה מוצלחת (אם כי לא נראה שניסית להסתיר משהו מאחוריו) והביעה היחידה של היא שהשתמשת ביותר מדי מטאפורות בכל משפט. לסיכום, די נהנתי.
בכבוד רב אינטקטואל חביב לשעבר.