מצידי עד הזריחה

רציתי שיישאר.
הוא גם רצה להישאר. אבל הוא הלך.
ישבתי וחיכיתי שיחזור, מצידי עד הזריחה.
הוא היה כל כך מחולל מהעולם.
העולם שפגע בו יותר מדי פעמים. והוא עדיין לא רוצה לפגוע בעולם בחזרה.
הוא היה כל כך טוב מצד אחד, אבל מהצד השני כל כך רע. ושני הצדדים לא יכלו לעמוד יותר במלחמה המתמדת.
הוא רצה הפסקה מהמלחמה, הפסקה ממנו, הפסקה מהעולם.
התחננתי שלא ייקח הפסקה. שיישאר איתי. לנצח.
הוא לא רצה להאמין לי, האמון שלו הורעל כל כך הרבה פעמים.
אבל אהבתי אותו, באמת שאני אוהבת אותו.