מעשים יותר פשוטים ממילים (בנוגע לפשע השנאה היום בירושלים)

זה פשוט יותר ככה.
זה הרבה יותר פשוט להתרוצץ ברחוב עם סכין, מאשר לנסות לדבר. למצוא את המילים הרבה יותר קשה מלמצוא איזה סכין חד שיעשה את העבודה בצורה אפקטיבית יותר במהירות רבה יותר.
אם הייתי מנסה לדבר עם המגעילים חולי נפש האלו, האם הייתה לכך תוצאה? אולי. אבל התוצאה הזו הייתה מגיעה חודשים, אם לא שנים, אחרי המאמץ המקורי. ואין לי את הזמן לזה, אני עסוק מדי בלשנוא בעכשיו בשביל לחשוב על השנאה שתהיה לי בעתיד.
הם עמדו שם, והפיתוי היה גדול מדי. מישהו היה חייב לעצור אותם!
הבגדים האלה…החוצפה שלהם להסתובב כך ברחוב ולהפיץ את המחלה הזו בה הם גאים כל כך. המחלה שהם גאים לקרוא לה עצמם, מחלה שהם יכולים להעביר לילדים שלי, ולילדים שלכם! צריך לעצור את הבעיה הזו לפני שזה יצא לחלוטין מכל שליטה. הם יכולים ללמד את הילדים שלנו להיות כאלו, להכריח אותך להיות כאלו. או אולי אפילו יותר גרוע משני הסעיפים הקודמים, הם עלולים להטריד את הילדים שלנו מינית בגלל מחלת הגאווה החולנית הזו.
היום עשיתי את מה שהייתי חייב לעשות, אולי מהצד זה נראה לכם כדבר אנוכי ואולי אפילו מרושע. אבל דעתכם לא חשובה לי, אני חושב על טובת החברה!
החברה שלנו כה יפה, כה שברירית מול הצעדות הטיפשיות הללו והפגנות הרגש חסרות הצורך. זה היה לא מוסרי לתת לזה להמשיך להתנהל כך. זה בהחלט יכל להיחשב כיותר פשע משאר מה שעשיתי אני.
זה פשוט יותר ככה.
מעשים יותר פשוטים ממילים.
המאבק שלהם, מזהם את החברה שלי.