מעניין אם עננים חושבים על טיפה שזלגה

מישורים בתודעה נפרדת
כמו שרצית פתוחים אל העתיד
והזמן?
הוא נמשך מן העבר נוצר את החוויה
כאילו הרים מטבע מהרצפה והמשיך ללכת
יפתי
תניחי לדרכי
תאספי חפצים ותנטשי את החדר שבלבי
כי כבר שנים שהחדר הגדול משמש כסלון
מתחלפות האורחות
כיף ונחמד אבל אין להן איפה לישון
אל תלכי
יש פה חדר לנוח
מעוצב במיטב זכרונות
הוא מישור אין סופי
המרחב לו נועדת בו בחרת
כי אין טעם לתהות
ההזיה נגמרה
והחשק לעוד
הוא עלול שוב לקרות
לא עכשיו לא כרגע
כמו שאהבת תסדרי את החדר
וכשתלכי אז אדע כי תבוא האחרת
יום יבוא תבקרי אולי נשכב בסלון
כמו טיפה שזלגה נשארת בדמיון

והנערה המסכנה
היא לא ידעה שלאהוב אותי
היא הדרך המסובכת ביותר להתקרב
כך תצא מהחדר סמוקת לחיים
בוכייה ומותשת מלאת רחמים עצמאיים
והקיץ הגיח יש לו ריח של בושם