מסתכלת ומתאכזבת.
בס"ד
אני כותבת על מה שאני מרגישה על ההרגשה המוזרה שלי אני יודעת שזה לא טוב שאני עושה לעצמי את זה ,אבל בכל זאת אני עושה את זה ,אני חושבת שאני כבר מכורה לזה זה נהיה כמו סמים בשבילי,אני מנסה לאכול אבל יש לי רגשות אשם ואני אומרת לעצמי לא את שמנה מספיק .
וכשאני אוכלת יש לי רגשות אשם ואני רצה לשירותים בשביל להוציא את הרעל הזה מהגוף שלי ,בשביל לנקות את הגוף כמה שיותר מהר,שחס וחלילה לא העלה במשקל.
אני יודעת שהבטחתי ושהבטחות צריכים לקיים אבל אני לא מצליחה ,אני יודעת שאני מפרה את ההבטחות שלי בזמן האחרון מאוד מהר אבל אני מצטערת אני פשוט לא מצליחה לקיים.
זה התחיל ממכם שלקחתי שוקולד ואמרתם לי ,לא אכלת מספיק להיום,מאותו רגע כלום לא היה אותו דבר,כל פעם שאני עולה על המשקל אותו דבר ,אני מתאכזבת בוכה ורצה לשירותים להוציא את הרעל.
לפני חודשיים אמרתם לי שרזיתי ,הרגשתי טפיחה על השכם ואמרתי לעצמי בלב ,כל הכבוד הנה את רואה את יכולה זה טוב מה שאת עושה אפילו אם את לא אוכלת אבל זה שווה את זה.
כי בסך הכול יש לי חלום ,לשים בגד ים ולהיראות טוב ולא להרגיש נבוכה מול כל החברות שלי עם הגוף ההורס שלהן.
גם אני רוצה להיות כזאת ,לפני יומיים אמרתם לי שרזיתי יותר מידי,באמת?!כי לי נראה דווקא שכל יום אני נהיית יותר ויותר ענקית ,אני מסתכלת במראה ומתאכזבת כשאני רואה כל פעם את אותה מפלצת ענקית ,מכוערת שכמותי ,מה אני חושבת שאם אני יהיה רזה אני יהיה יפה ?!לא אבל זה יקרב אותי לליהיות יותר יפה,זה יקרב אותי לשלמות.
אל תגידו שזה מסוכן כי גם אתם רוצים עולם מושלם.
תגובות (0)