מסרי לה איחוליי

לא הייתי משפרת כלום, זה כמו חץ בלב .. ממש יפה.

מודה לך מאוד מאוד

היי אליס!
לפני הכל, אני חייבת לומר שאהבתי את הכינוי שלך, וגם את תמונת הפרופיל (:

ועכשיו לתגובה עצמה:
יוצא לי לקרוא קטעים שלך מידי פעם.
יש לך כתיבה לירית. את מצליחה להעביר את התחושות של המספר בצורה טובה.
צורת הדיבור, משלב השפה – אכן משקף את הלך הרוח של הגיבור. שאפו!

קצת הארות:
* אולי כדאי להפריד לפסקאות כשנגמרת התייחסות למשהו אחד ומתחילה התייחסות לנקודה אחרת, לדוג:
– "כשתשמעי את קולה, היזכרי בשבילי. היזכרי בשיחות ארוכות על אי חשיבות, היזכרי בחוסר האונים שהפגה.
מסרי לה איחוליי, ובתוכן טמני את חיבתי וגעגועיי.
דברי עליי מעט (…)"

* בהתחלה, המשפטים לחברה הנוספת נאמרים בלשון ציווי מפורש [היזכרי, מסרי]- התבטאות שאכן מעבירה את רצונו בכך שתהיה לו כמריונטה. אולם בהמשך הבקשות נאמרות בלשון עתיד [תהיי, תהגי]. לדעתי, אם היית ממשיכה באותו הקו, הסיפור היה אפילו יותר יפה ממה שהוא עכשיו.

לקראת הסוף את שבה וחוזרת על רעיון שהופיע כבר בהתחלה, במעין סוג של סיכום. מוטיב שמשתלב טוב עם הסיפור. הגיבור מפרט את אופי 'התפקיד' אותו הוא 'מעניק' לחברה הנוספת, אבל רק בסוף הוא בעצם מכנה בשם את התפקיד הזה, ופונה אליה באופן אישי למלא אותו. אולי כדאי להפריד את חמשת משפטי הסיכום האלו לפסקה משלהם?

בנוגע להסבר שלך ב'רציתי להוסיף'- אני דווקא הייתי מייעצת לך לא לחשוף לקורא את המסר אלא לתת לו לתהות לבד על משמעות הסיפור. ספציפית כאן זה היה די ברור.

נהניתי לקרוא!
כתיבה מדהימה! כישרון מהמם!
המשיכי כך, ותתחילי לאהוב את יצירותייך! (לא יפה להשאיר לנו את העבודה השחורה (; ).

ותדעי תמיד שיש מישהו שחושב עלייך, למרות שלפעמים נראה לך שלא.

ווא.. אין מילים בפי. לזה אני קוראת תגובה!!
כמובן שאקח את הערותייך ברצינות, ואתייחס אליהן בפעמים הבאות שלי. תודה רבה רבה לך על תגובה מהממת ואמיתית ומכוונת. אני מתנצלת שאני משאירה לכם את ה"עבודה השחורה", אך כפי שכל מי שעדיין לא שנא אותי מספיק כדי להמשיך לקרוא את קטעיי, אני לא יכולה (ואני משערת שגם לעולם לא אוכל) לאהוב אותם. אך נהניתי כל כך לקרוא את התגובה היפיפה, אליס