מספר הסיפורים הזקן: המשך הסיפור

זה היה יום גשום ומשום
שלא היה יותר מה לעשות
כולנו התקבצנו בביתו
של מספר הסיפורים
ואני חייבת לציין,
הוא ידע כי אנחנו נגיע ,
אנחנו תמיד מגיעים בימים גשומים
הוא הבעיר את את האש באח
ואז התישב בכיסא הנדנדה שלו
"מה תרצו שאספר לכם?"שאל
ועיניי הים שלו בוחנות אותנו
איש לא פצה פה, עד אשר אני הרמתי את ידי ואמרתי
"אנחנו רוצים לשמוע את המשך קורותיך"
ברגע שאמרתי זאת כולם הסכימו איתי
"טוב, אם כך אני אמשיך מהרגע בו נעצרתי"
אמר ולקח שניה בשביל להיזכר איפה נעצר
"אם כך לאחר שמלחמת האחים נגמרה ואיש לא נשאר
לעמוד, אני חזרתי אל תוך הכפר, רובו היה שרוף
וגופות היו מפוזרות בכול מקום"הוא אמר ונאנח
אני יודעת זה לא בדיוק משהו שצריך לספר לילדים
אך כאשר אתה נולד אל תוך סיוט, צריך לעשות מאמץ
עילאי במשביל להפחיד אותנו
"ביתי היה מיחידים שעוד עמדו, נכנסתי אליו
והצטערתי על כך שעשיתי זאת,
כול תוכן הבית שכב בעירבוביה על הריצפה
ורק מן המחזה הזה עמדו בעיני דמעות משום
שיום לפני כן אימי שקדה על ניקיון הבית
לקחתי מהר תרמיל ששכב לא רחוק ממני וניסיתי
להציל מספר דברים, לא העזתי להיכנס יותר עמוק
אל תוך הבית מתוך חשש למה שאראה שם
לאחר שהייתי בטוחה שהצלתי את כול מה שיכולתי להציל
יצאתי מן הבית וממש רצתי מתוך הכפר רצתי במשך שעות עד שהייתי
בטוח שהכפר רחוק מאוד ממני,
עצרתי ופניתי להכין מדורה כאשר המדורה כבר הוקמה והודלקה
שמתי לב לצלליות שנעו על גבי העצים "מי שם?"שאלתי ופניתי
לחפש את הסכין אשר היה בתוך תיקי אך לא הספקתי לעשות זאת
משום שתוך שניה היה מוצמד לגרוני סכין"אמר ועצר לשניה בשביל
לגרום לנו להיות מתוחים במיוחד, והוא המשיך רק לאחר שדחקנו בו
""תן לי סיבה אחת לא להרוג אותך"אמר קולו של האיש אשר הצמיד סכין אל גרוני
היה ברור לי שאם אני לא אמצע הסבר סביר אני אהיה בצרות
היה לי רעיון, אך ידעתי שאם האיש לא יקבל אותו אני אהיה מת
אבל מצד שני, אני גם ככה חשוב כמת, אז אמרתי"אני מספר סיפורים"
וככה ילדים, התחלתי את מקצועי כמספר סיפורים"אמר וקם מן הכיסא שלו
"ועכשיו צאו החוצה, הגשם כבר הסתיים מזמן"אמר וחייך אלינו חיוך חם