מסיבות לא נכונות / האיש בעל אלף הפנים

תמיד, מאז ההתחלה, בני אדם ניסו להתהוות כקבוצה – כך נהיה כוחם גדול יותר.
גם היום זה כך, כל אחד מבין שהצלחה זה להיות "מקובל", או לפחות משהו באמצע.
כל חיי ניסיתי לשים את המסכה הנכונה להשגת המטרה הנעלה.
אני זוכר למשל פעם שאמרו לי שלהיות ב"קטע" זה ללכת למועדונים ומסיבות של האנשים ה"נכונים"; ישר הקשבתי להם והלכתי, יותר נכון עמדתי בפינה ושתקתי; הקשבתי לבאסים רועדים ולתקוותי נשברות.
לאחר חוויה לא נעימה זו, מספר שנים עברו עלי עם חוסר רצון למסיבות "טובות".
בשלב מסויים החלטתי לקחת את המושכות לידיים – ארגנתי מסיבה בבית בעצמי; אך שוב התגלה זה כאכזבה; ברגע שהפכתי לשמרטף של בוגרים – ולא למוביל הערב כפי שחשבתי שיקרה.
שוב נחל ניסיוני לחגוג ככל יכולתי ולהתקדם ב"סולם" אכזבה; גיליתי שעשיתי את לא לעצמי, אלא ליפייפיה התורנית, או לחבר שהזמין וסתם הייתי שם.
מסיבות לא נכונות.