מלחמת הקטעים 2
הועלה לאתר ‘סיפורים’ (tale.co.il), תחת שם־העט ‘Twisty’.
כל אתר אחר שמציג תוכן זה – עושה זאת ללא הסכמת הכותב!
קטע ראשון – שטויות של שתיים בלילה:
נראה לי יש לי צרבת
אמרת לי שאותי את אוהבת?
הקבב שאכלתי אתמול מתחיל לעלות
והנה הן מתחילות להגיע, הצרבות
גלי חומצה ממיסים את הגרון
בגללך אני כבר לא אחזור לישון
אז תודה רבה על שום דבר
נראה אם תתעוררי בחיקי מחר
אז אמרת, אז אמרנו
כך גם היה עם טוני סופרנו
הקטע מתחיל ללכת לאיבוד
מאמי, אולי תוציאי לי קצת כיבוד?
התחלתי עם צרבת
והמשכתי עם אותה הגברת
אבל באמצע היא שנתה את האדרת
ומאז היא רק קוברת
קטע מוזר, מוזר מאוד
שבוע הבא אולי היא תזמין אותי לרקוד
מי יודע אולי היא גם תוריד את האיפור
מקווה בשבילי שזה לא יגיע באיחור
*****מוכנים לקטע הבא?*****
קטע שני – ירושלים:
לפעמים נראה לי שצריך לבנות עוד ירושלים. נבנה העתק אחד לאחד של ירושלים שכולה בנויה מאבן ירושלמית. נשכפל את מוכר הבייגלה בכניסה לשער יפו ונבנה בשנית את גשר המיתרים. נבנה עוד ירושלים, עם עוד כותל ועוד מסגד ועוד כנסיה. נעביר לשם את אותה אוכלוסיה: יהודים, חרדים, כיפות סרוגות, חילונים, ערבים מוסלמים וערבים נוצרים, נוצרים ונזירות. אם נבנה עוד ירושלים אף אחד לא ישים לב. אף אחד לא יריב יותר על שטח. אף אחד לא ילחם ולא ייפגע ולא ייהרג בשבילה. יהיה שקט סופסוף בירושלים, שקט דתי, בשתיהן. אולי אז בירושלים נוכל לעשות את השלום המיוחל ונפסיק את המלחמה על ירושלים, המלחמה על הדת.
כשכל אחד מקבל את מה שהוא כל כך רצה, יש שקט, שקט דתי, שקט לאומי, שקט בירושלים. אבל כשנבנה או אם נבנה עוד ירושלים, אז היא תאבד את הקסם. האוויר של ירושלים כבר לא יהיה יחודי, אבן ירושלמית – כבר לא מרשימה והמוכר בייגלה בירושלים האחרת מוכר בחצי מחיר. אולי עוד ירושלים היא פתרון שהוא לא פתרון, פתרון שצריך קצת לחשוב עליו. אולי השקט הוא הבעיה והרעש בירושלים צריך להישמר. רעש הצוהלים, המתפללים, השמחים. הרעש של אלו שעלו בשבילה ובשביל האדמה שלה. ואנחנו חושבים בדיוק על אותו דבר, רעש היריות, הרקטות, הפיצוצים, השנאה צריך לשקוט. וכשנשקיט את רעש השנאה והיריות והפיצוצים והרקטות, אז יישאר בירושלים הרעש הכי יפה.
הועלה לאתר ‘סיפורים’ (tale.co.il), תחת שם־העט ‘Twisty’.
כל אתר אחר שמציג תוכן זה – עושה זאת ללא הסכמת הכותב!
תגובות (4)
שני קטעים שונים מאוד, קשה לשפוט ביניהם…
אם בכל זאת לשפוט, נראה לי שהייתי הולכת על השני, שהוא עמוק ומעורר מחשבה. גם הראשון כתוב טוב, אבל לא כל כך הבנתי אותו, ואולי הוא מראש נועד להיות לא מובן.
אני נוטה להסכים עם ספיר.
בכל אופן, אני מרגיש שבשני הקטעים יש דברים שעובדים ןיש כאלה שעובדים קצת פחות. בעיקר אני מרגיש שלא הצלחת לפתח את הרעיונות בשניהם עד הסוף. הקטעים הרגישו לי קצת קצרים ולא מבושלים מספיק.
מצטער. מקווה שהביקורות תדרבן ולא תתסכל.
ספיר וגידי מה שלומכם? אענה לפי סדר התגובות:
ספיר, תודה רבה לך על המילים החמות. אני שמח שהתחברת לקטע השני וכמו שכתבת הקטע הראשון נכתב כדי שלא יבינו אותו. אגב השם שלו מרמז על מתי הוא נכתב. אולם הקטע הראשון לדעתי הוא קליל וקצת מצחיק שאלו דברים שאי אפשר להגיד על הקטע השני שהוא יותר כבד אך עם זאת מעביר מסר ואף מעורר מחשבה. כך שכמו בכל דבר בחיים לכל יש יתרונות וחסרונות (קוץ ופרח).
גידי, צר לי שהפעם לא הצלחתי לדייק עד הסוף. אני כן שמח שהיו דברים שכן הצלחת להתחבר אליהם, להבין אותם (מסתכלים על החיובי :) ). כמו שכתבתי פעם ב"רציתי להוסיף" של "מלחמת הקטעים" הראשונה לרוב אני לא מפרסם את הקטעים האלו פה אלא זה יותר בשבילי ולפעמים לחברים. הם לא תמיד יהיו מהוקצעים עד הסוף ולפעמים הם יהיו לא מובנים ולא מעניינים ולא מפותחים אבל אני חושב שזה פשוט סוג אחר של כתיבה. בעיניי, אפשר לראות בבירור את ההבדל בין הסיפורים שפירסמתי לקטעים ולפעמים כיף ללכת בדרך קצת שונה… כמובן שהביקורות מדרבנות. לא סתם השם של הקטעים זה מלחמה ואתם, הקוראים, השופטים בה. אני רוצה לשמוע דעות וכמה שיותר, המטרה של המלחמות הללו זה לשמוע דעות ולפתח שיח על אותם קטעים ועל השוני בינהם.
אני מאוד שמח על התגובות וההערות שלכם, תודה לשניכם! בינתיים יש לנו שתי קולות לירושלים, ושאר הקוראים-מה אתם חושבים?
מה עדיף- גלידה או מתמטיקה? הופעה של שלמה ארצי או הרצאה מרתקת בליווי שקופיות? שיר ילדים או וויכוח פוליטי?
אי־אפשר להשוות או להעדיף. שניהם טובים.
שיר הצרבת נחמד, ירושלים האחרת מעורר מחשבה. אני לא מסכים עם מסקנתך, כי ירושלים יש (ותהיה) רק אחת; אולם הסיפור בהחלט מעורר מחשבה.
אם הבחירה היא דיכוטומית- 'ירושלים האחרת' מנצח.
אני לא גזען, אני שונא את כולם.