מלאכים לא קיימים.

כנפיים לבנות נפרשו ממנו, הילה עקומה צפה מעל שיערו השחור כלילה. חולצתו המקושקשת הפכה לחולצה לבנה לגמרי, ועיניו האפורות בצבע הסערה, הפכו לצבע כחול בוהק.
"מה אני?" שאל את עצמו, והביט במראה הגדולה שהוצבה לפניו בפינת הדירה הקטנה.
הוא נגע בכנפיו, זה בהחלט אמיתי.
הוא ניסה לגעת בהילה שצפה מעל ראשו באור לבן, אך כאשר ניסה לגעת בה, היא הבהבה מעט וחזרה למצבה הקודם.
"זאת הולוגרמה או משהו כזה?" שאל את עצמו הנער, מביט בבלבול בבואתו, לא מאמין שזה הוא.
הוא ניסה להזיז את כנפיו, הן נפרשו בפקודת מוחו.
"אבל.." מלמל לעצמו,"איך זה אפשרי?"
נערה צעירה הופיעה לצידו, שיערה היה בלונדיני, עיניה כחולות כקרחונים, היא לבשה שמלה לבנה כשלג, רגליה היו יחפות, וכנפיים גדולות נפרשו מגבה, לבנות ונקיות.
הילה בוהקת הופיעה מעל ראשה, והיא התקדמה לעברו בחינניות ובחיוך רחב.
"נעים להכיר, מלאך צעיר." היא הושיטה את ידה לעברו, אך הוא הביט במראה שלו – מבועת.
"מלאך צעיר," פנתה אליו המלאכית, ונגעה בכתפו, הוא הבהב כאילו היה הולוגרמה מקולקלת.
"מה.. מה.. קורה לי?" שאל בבהלה, וראה שידיו מתחילות להיעלם, הוא הביט בפחד במלאכית שלצידו, היא גם הבהבה, ופניה הפכו מרושעות, שמלתה הפכה שחורה מלאת דם, שיערה הפך שחור כעורב בלילה, עיניה אדומות כדם, וכנפיה הפכו לכנפיי עטלף גדולות.
"מלאכים לא קיימים." אמרה לו ובקולה נשמע רשע טהור.
כל גופו החל להבהב, והוא נעלם. מותיר את הנערה בעלת כנפיי העטלף מול המראה, לבדה.