מלאך

היא הייתה ממש מלאך.
היו לה לב ונשמה של מלאך, היא הייתה כל-כך עדינה,
עד כי אפשר היה לחשוב שבתנועה לא נכונה אחת, היא תישבר.
אך זו הייתה רק דעת הזולת, כי האמת היא, שהיא הייתה חזקה מרוב האנשים.
רוב האנשים היו נשברים, במקומות בהם היא המשיכה להילחם.
היה בה משהו פשוט לא מהעולם הזה, אולי זו הייתה הליכתה, כל-כך שקטה, עד כי אינה נשמעת.
ואולי זו הייתה דרך דיבורה, כל-כך שקטה ומנומסת.
ואולי הייתה זו העובדה כי היא הייתה נתונה בעולם משל עצמה.
כלואה, במקום ממנו היא אינה יכולה לברוח.
כי איך בורחים ממקום שנמצא במוחכם?
היא הייתה פשוט מלאך, נחמדה ועדינה, אך בו זמנית מסוגרת.
היא הייתה יצור מסוכן ומרהיב, כמו חייה שנדחקה לפינה, יש משהו בפניה, שאומר שהיא תעשה הכל בשביל לשרוד, ובהכול, הכוונה היא, הכול.
היא תנשוך ותשרוט ותילחם בכל מה שתמצא, העיקר לצאת מהכלא.
אך יש לחשוש מהגרוע מכל, משום שהסכנה, נמצאת רק במוחה, ומפחיד לחשוב מה היא תעשה בשביל להשתחרר ממנה.