מלאך גרוע

“זו כבר הפעם השלישית שאתה מאחר השבוע”
הבוס השמן ישב מאחורי שולחן עץ רחב, כפתורי חולצתו נראו כאדם התלוי בין שמיים בארץ ומחזיק בקושי במעקה צר בכדי להציל את חייו. שמש קיצית קפחה מחוץ לחלון ושילחה את חומה אל תוך המשרד הקטן. הוריד הקטן בצווארו של הבוס השמן פעם במהירות מירבית, העורקים הסתומים במנות פלאפל והמבורגרים התאמצו בכל מאודם להזרים דם למוח.
הבל פיו של הבוס השמן הזכיר במעט שילוב של סיגריות וצ’יפס מטוגן בשמן עמוק, והריח מצא את דרכו לנחיריו של אלישע המסכן שנזכר כי השאיר את מכשיר הטלפון שוב בבית.

בחור צנום וגמלוני היה אלישע שעמד אל מול הבוס השמן, והוא לא רצה להיות שם.
אך מאז ומתמיד עוד מימי ילדותו בשיכון אף פעם לא הצליח לגרום לגופו לזוז כששמע את השעון המעורר. טחינות אימו וצעקות אביו מעולם לא עזרו גם הן. בליבו רצה לקום, באמת שרצה, אך נוחיות המיטה הכריעה אותו. הכרית הרכה שהייתה בדיוק בעובי המתאים, שמיכת הפוך העבה ששלחה אותו בחזרה אל רחם אימו המנחם והמזגן הקטן בתקרה שוויסת את הטמפרטורה לכדי שלמות כולם עבדו יחדיו כדי להחזיק אותו במיטה.
אלישע היה מה שנקרא בפי כל עצלן.

“תגיד לו שיילך להזדיין כבר”
בפינת החדר על ארון תיקיות ישן ישבה לה דמות שנראיתה במבט ראשון כבחור רזה להחליא בעל אף מחודד וארוך במיוחד ועיניים ששידרו חדשות רעות, חיוך קטן ביצבץ משפתיו הקפוצות.
במבט נוסף יכל להבחין מי שהסתכל בו בזוג כנפיים בעלות נוצות אפורות וקטנות שבלטו מגבו הקמור. גובהו לא עלה על יותר משישים סנטימטרים.
קראו לו גברי והוא היה מלאך של האלוהים.
אלישע הגניב מבט לעברו, הבוס השמן לא יכל לראותו, למעשה אף אחד מלבד אלישע לא יכל.

כל הסיפור התחיל אחרי ששמרית הפקידה השמנה מהבנק זרקה אותו.
הם התחילו לצאת אחרי הביקור הקבוע של יום שני בבנק כשהגיע אלישע לברר על הלוואה מסויימת. שם הודיעה לו שמרית הפקידה בחגיגיות שהוא רשאי להזמין אותה ביום המחרת לארוחת ערב במסעדה יקרה. ואלישע שגם ככה לא היה אחד שמתווכח יותר מידי או מביע דעה כלשהיא על משהו בחיים האלה הסכים בחצי חשש וחצי חיוך.
בעצם מאז הזיון העלוב ההוא שהיה לו שש שנים קודם לכן במועדון של הפלוגה עם הפקידה הפלוגתית שהסכימה לשכב עם כל אדם מהלך עם דופק (ואולי גם בלי) הוא לא באמת זכה להנות ממגעה של אישה, לכן גם פקידה תימניה שמנה מהבנק זה מספיק.
הם יצאו מספר חודשים שבהם חשבון הבנק שלו צלל בכל חודש כמו צוללן חופשי המנסה בכל פעם להגיע לעומקים חדשים ולבדוק כמה רחוק יגיע מבלי לנשום.
המסעדות היקרות והמתנות שנאלץ לרכוש נתנו את אותותיהם על המצב הכלכלי שלו.
ושמרית הייתה מתקשרת בכל שבוע לדווח על מצב החשבון הרעוע ולהודיע שעשתה הזמנות למסעדה כזו או אחרת.
כשכבר כמעט שקל להצטרף לנשות תל ברוך ולמכור את גופו למרבה במחיר היא נפרדה ממנו.
“אתה לא עושה כלום עם החיים שלך, אין לך שאיפות, אתה עצלן, צופה בהרבה יותר מידי טלוויזיה וגם סקס גרוע”
היא סיכמה במשפט אחד את כל מהות קיומו.
היא לא טועה היה חושב לעצמו, באמת מעולם לא היה אכפת לו מהישגים או שאיפות כלשהם, כל עוד יכל לעבוד ולצפות בסדרות הטלוויזיה החביבות עליו בסוף יום העבודה הוא הרגיש מסופק.
ובקשר לסקס בכל מקרה תמיד הרגיש כמו סוס פוני קטן שילד שמן מידי עלה עליו בצעקות דיו! דיו!
“טוב” ענה לה בתגובה להודעת הפרידה.

“תגיד לו שיילך להזדיין ושיפסיק לדחוס המבורגרים לתוך הלוע שלו”
סתום את הפה סינן אלישע מבין שיניו אל עבר המלאך.
“למי אתה מדבר שם?” גער בו הבוס השמן.
“לאף אחד אדוני” השיב העצלן הגמלוני.
המלאך הקטן המשיך לצחקק לעצמו בסיפוק.

הוא הופיע באותו הערב ששמרית זרקה אותו בפינת החדר כמו באותו משרד, ובכלל הייתה לו חיבה מוזרה לפינות. אלישע שבדיוק סיים את שיחת הפרידה פער את עיניו בתדהמה לנוכח היצור הזה שהופיע לנגד עיניו והחל לגמגם בבילבול.
“תירגע אבאלה הכל טוב, אני כבר אסביר לך הכל”
אלישע שבכל חייו לא חווה לחץ או חרדה החל להרגיש את אגלי הזיעה הקטנים נוטפים מקודקוד ראשו במורד הצוואר.
“אני הוזה” הוא שיחרר הצהרה לאוויר.
“תירגע אבאלה אתה לא הוזה, קוראים לי גברי ושלחו אותי משם למעלה כדי לייעץ לך.”
פניו של אלישע נראו מבולבלות אף יותר “ליעץ לי?”
“ כן כן, לייעץ לך אתם בני האדם בכל הסרטים שלכם תפסתם את זה לא נכון, תמיד אתם מראים איזה מלאך שומר שכל תפקידו הוא להגן על בן האנוש שעליו הוא אחראי, והרי בסופו של דבר אתם תמשיכו להרוג אחד את השני בכל מקרה, לכן כל תפקידנו באמת הוא קצת ליעץ לכם, מה תעשו עם ההמלצה הזאת זה כבר עליכם אבאלה.
השיחה לא נמשכה זמן רב מפני שאלישע שהתרגל לחיים מונוטונים למדי התעלף כשנאלץ בפעם הראשונה בחייו להתמודד עם לחץ.

“על פי נהלי החברה עובד רשאי לאחר לא יותר מחמישה פעמים בכל רבעון ואתה כבר בפעם השלישית שלך אדון אלישע, מיותר לציין כי לאחר שני איחורים נוספים תועמד לדין משמעתי, בספר החוקים של החברה שאותו כל עובד נדרש לקרוא עם תחילת העסקתו מצויינים דברים אלה ופסקאות רבות ואחרות על התנהלות תקינה במרחב העבודה”
הבוס השמן המשיך לדבר ללא הרף בעוד אלישע בהה בחלל האוויר בעיניים חולמות ותוהה לעצמו מה יקרה בפרק הבא של סדרת המתח האהובה עליו.
המלאך הקטן מאחוריו בינתיים החל לעשות מתיחות וכנפיו הקטנות נמתחו מעלה והשמיעו קולות של פכירת אצבעות.
“תגיד לשמן הזה שבמקום להתעסק בלוח האיחורים שלך בכל בוקר שאולי יעלה על ההליכון קצת ויראה פחות כמו כדור פורח”.

בבוקר המחרת שחזר אלישע להכרתו כבר הסביר לו המלאך את כל הסיפור.
בגבהי מרומים שם למעלה יש מקום ובו מתייצבים כל המלאכים להישלח אל האדם המיועד להם שלו הם יתנו עצות עד יומו האחרון.
גברי למעשה היה האבטיפוס הלא מוצלח במיוחד של המלאך גבריאל הנודע. משהו נדפק בתהליך היצור ובמקום מלאך השרת שפניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש, וזרועותיו ומרגלותיו כעין נחושת קלל וכל דבריו כקול המון.
במקום כל זה יצא להם גברי, שפניו היו וריאציה כעורה של גרגמל, עיניו כשני זיתים שחורים, וזרועותיו ומרגלותיו דקים כמו נודלס במרק ראמן. אך אלוהים שידוע ברחמנותו כשהוא לא עצבני החליט לחוס עליו.
וכמו בכל ארגון מסודר גם במרכז שליחת המלאכים ארצה חולקו כולם לדרגות ורמות שונות.
וגברי שבקושי גירד את הדירוג הנמוך ביותר קיבל את אלישע.
לאחר שלאלישע התאושש מההלם הוא קיבל את זה דווקא דיי בסדר ואפילו התרגל לנוכחות של המלאך המוזר.
בסופי השבוע היה מתלווה אליו לשתות בירה בפאב המקומי ואלישע אפילו למד להנות מנוכחותו.
עצותיו לעומת זאת כמו האבטיפוס שהיה היו חסרות ערך ולכן בחר אלישע להתעלם מהם לרוב.

במשרד ההרצאה המשיכה והבוס השמן החל להאדים תוך שהוא מנסה להמשיך לדבר ולנשום בו זמנית. גברי בינתיים נעמד על שולחנו והחל עושה תנועות מגונות כלפי פניו של הבוס השמן תוך שהוא מזמזם את Let it be של הביטלס. עיניו של אלישע המסכן שלא ידע את נפשו החלו מרצדות בין הבוס הנואם ובין המלאך גס הרוח. בראשו הוא דמיין מה היה קורה אילו אדם אחר היה נכנס עכשיו לחדר ורואה את כל ההתרחשות. הוא דמיין לעצמו איך חיו אנשים שזכו למלאכים איכותיים יותר, כאלו שבטח נתנו עצות מתוחכמות ונראו כמו מלאכים אמיתיים. הוא לא הרגיש קנאה כלשהיא, למעשה כבר למד לחבב את המלאך הלא יוצלח שעכשיו עבר לשיר את המנון התקווה תוך שהוא מניע את אגנו אחורה וקדימה מול פרצופו של הבוס השמן, וברגע זה בדיוק החל לעלות לו על העצבים.

למעשה המלאכים המיעצים היו אמורים להופיע מול בן האנוש שלהם רק ברגעים מכריעים של קבלת החלטות חשובות או רגעים משמעותיים בחיים כמו לידה או מוות. חלקם אף לא הראו את עצמם באופן ברור ורק שלחו אותות ורמזים שעל בן האדם לפענח.
אך גברי שמלכתחילה לא הבין כל כך את החוקים או שלא רצה להבין פשוט היה שם והביע את דעתו כל הזמן.
גם כשאלישע היה מזמין פיצה יכולת לשמוע את גברי צורח ברקע את כל התוספות שלדעתו הוא צריך להזמין ואפילו שבתור מלאך הוא לא אכל מעולם.
כשסבתו נפטרה עמד שם גברי לפני המצבה והביע בחוסר סיפוק את דעתו על אורך הטקס ושבשנת 2016 כבר הגיע הזמן לקצר, גם הבטיח שיעלה את הרעיון לממונים למעלה.
מלאך המוות שבא לקחת את הסבתא אפילו התגלה בפני אלישע בסוף הלוויה לכמה שניות, הניח את כף ידו המצומקת כשלד על כתפו והביע את צערו על כך שנגזר עליו לבלות את חייו עם הלא יוצלח הזה.
אבל הכי גרוע היה בזמן המקלחת כשאלישע עינג את עצמו בעוד שגברי עומד מעל זרם המים החמים ומנסה לתת לו עצות להנאה מירבית לפיו.

“סתום את הפה כבר!”.
לפתע פרצה לה צעקה רמה מפיו של אלישע שבכלל כיוון אותה לעבר המלאך הרועש. הבוס השמן שהיה עוד עסוק בלהרצות ולהוכיח אותו נדם בן רגע.
הבוס התרומם בעצבים מכסאו, אחד מכפתורי חולצתו התעופף אל מול עיניו של אלישע המבוהל.
את הצעקות יכלו לשמוע כל עובדי הבניין, הוא שילח את זעמו באלישע המסכן שרק ניסה להסביר ללא הצלחה שהמילים לא היו מיועדות אליו.
המלאך הגרוע נראה מרוצה מאוד מכל הסיפור והתגלגל מצחוק על השולחן הלוך ושוב.
השלושה חצו את המסדרון בצעדת הבושה של אלישע שנאלץ לאסוף את מעט החפצים שהיו על שולחנו ולפנות את הבניין בהקדם. גברי
“ושלא תעז לחזור לפה שמעת?!” צעק לעברו הבוס השמן מבעד לדלת הכניסה המובילה אל מגרש החנייה.

באותו ערב הוא הלך לפאב המקומי והזמין כוס בירה גדולה במיוחד וגם שוט של וויסקי.
הוא בהה במסך הטלוויזיה שבדיוק שידר את הנבחרת מפסידה לעוד איזה קבוצה אירופאית.
גברי רץ הלוך ושוב על הבר ושר את Black in Black של ACDC.
“תשמח אלישע! אתה לא צריך לעבוד יותר בשביל החרא השמן הזה” צעק לו מצידו השני של הבר.
אלישע לגם באיטיות מכוס הבירה הגדולה ודפק את השוט במכה אחת.
בראשו הוא תהה מה יקרה הערב בתכנית המתח האהובה עליו.