מכתב למתאבד
מנופפת לי מהאוטובוס של המוות לאט מחכה שהוא יתניע ובמקום לקום ולקפוץ מהחלון את סתם בוכה. את מצטערת על עצמך. אז את בוכה תבכי עד שכבר לא תהי כאן.
אני רוצה לעזור אבל את רק שוכבת וישנה כאילו את מחכה, אני מדברת לקירות. את מנסה ללחוש לי שאת רק רוצה לראות אותי מצטערת בשבילך גם. אבל אני לא אקבל את המוות שלך אז את מוסיפה לבכות.
מה הטעם בלבכות? בא לי לתת לך בוקס. בוקס הישר בשיניים שלך ולצרוח עלייך מה את בוכה.
כי כולנו מאחורייך, תסעי להודו לגורויים, לאמריקה לשיחות, תדברי עם אלוהים, תתכתבי עם האפיפיור, כולנו נעזור לך ונהיה שותפים במסע הזה, מסע שרק את מסרבת לקחת בו חלק. את עושה לנו טובה שאת עוד בחיים, מחכה לדלת האוטובוס האחורית שתסגר מלפנייך ותגנוב לך את כל האפשרויות.
ואימא שלך עם דמעות לחות, נימים לחוצים באדום וירחים שחורים בעיניים, שכבר לא אוכלת שותה או ישנה שבועיים, לא אומרת לך ללכת למות כדי לגאול אותה מייסוריה. היא מעדיפה לסבול ולהתענות מאשר שתביאי את המוות שלך למפתן. כי את ככה חשובה לה. למה את מחכה לחיים שלך לנשור? למה את מוכנה להקריב ככה את החיים שלהם כשהם נלחמים בשיניים על שלך. החיים באמת כל כך זולים בעינייך? לפעמים אני לא רוצה להביט לך בעיניים ולגלות שכן.
אם את באמת כבר החלטת למות, תגידי, שאדע להתחיל להתאבל עלייך כבר מהיום, כשאת עוד יושבת במבצר שלך וכותבת לי מידי פעם, יותר קל כשמוכנים. אדם שאומר שהוא החליט שהוא מת, כבר לא חי אדם מבפנים, את אינך. אדם שהחליט- בליבו כבר קופץ.
אני רק מקווה שבאמת צדקת כשאמרת שאת לא שווה כלום, שאת כן שווה את המוות, אולי ככה לא נקפוץ למות בתור ישר ישר אחרייך כי איכשהו הכל הסתדר. אני מקווה שהיית אדם רע שהיה צריך למות במקום על לחשוב שעוד מלאך חדל. אדם רע שנטש אותנו ואת עצמו ולכן מגיע לו את זה, אדם שלא היה שווה את האהבה שלנו. לא עוד מלאך שנופל. אחרת אבכה ולא אצליח להתגבר על זה.
אף פעם לא חשבתי איך ההורים שלך יראו בוכים. היום גרמת לי לחשוב על זה…
את תכעסי עליי אם אגיד שארצה למות, אך אנחנו חיות באותו עולם יקירה. למה אצלך הוא אפור ואצלי עליו להיות לבן? וזה בכלל לא משנה איזה צבע מה כי כשתמותי את תמותי ואנחנו גם כן.
תגובות (28)
מדהים .
אין לי מה להוסיף על כך.
לגמרי אחרת מכל מה שראיתי בנושא.
תודה רבה אני ממש שמחה לקבל את התגובות האלה ממך
)*:
תודה על התגובה
אמרתי לך כבר שאת מדהימה? אני לא מבינה איך אדם יכול לכתוב כל כך יפה על נושא כל כך לא יפה. זה כישרון..
משי שלי תודהה 3> 3> 3>
מרגש, עומדות לי הדמאות בעיניים! והכתיבה שלך באמת כל כך יפה!
הוו תודה רבה לך… ממש נחמד לי לשמוע דברים כאלה!
יש איזושהי אמת שבוקעת מהמילים שלך, אני חושב שאת כותבת באמת טובה
תודה רבה לך, זה ממש טוב לשמוע. אני שמחה שהצלחת להתחבר למה שכתבתי ולמצוא בזה משהו אמת. תודה לך
זה פשוט כל כך ככה. אמרת בדיוק מה שאני חושבת.
שמחה שהצלחת להתחבר למילים שלי, תודה
את כתבת מזווית שונה על הנושא, זה יצא אחר ומיוחד. זה באמת מעניין, והכי חשוב-אמיתי לגמרי. אני ממש מסכימה עם מה שכתבת שם, במובן שלי.
זה באמת אמיתי בשבילי וזה באמת שונה מהדעה המקובלת. אני שמחה שיכולת להזדהות במובן שלך, זה מה שרציתי, שאנשים יתחברו לזה אחרת. תודה רבה על התגובה
מהמם. העניין שאת פונה ומתחננת ואז מותירה את הרגשות שלפחות זה יהיה מוצדק
רק את מסוגלת לזה. אהבתי מאוד את הדימויים בפרט את האוטובוס של המוות. ועוד משהו הכישרון שלך מהמם, כמו שכתב כאן משהו, לקחת נןשא כאוב ודי לא מדובר והפכת אותו לסימפוניה מהממת של רגשות וגם הזדהות.
מדהימה אין מה להוסיף
איתתתןןן תודדדהה רבה!!!! די זה כזה משמח אותי לראות את זה תודה על התגובה המושקעת!!
וואו. זה פשוט מקורי ויפה.
התחברתי מאוד למה שכתבת.
תודה רבה!!! (: אני שמחה (:
נוגע, מזכיר לי דברים לא טובים כל כך..אבל כנראה שככה זה.
מדהים ומקורי.
תודה רבה (: וכן זה נושא די כבד :/
עכשיו כשאני חושבת על זה… זה סיפור לבחירת העורכים
כן?? הלוואי. אני לא מצליחה לשלוח להם, את יכולה לנסות? ><
שלחתי להם קישור :)
אם הסיפור אכן ייבחר לבחירת העורכים, בימים הבאים הוא יסומן בכוכב ו״יככב״ יחד עם שאר הסיפורים. מקווה שיבחר.
הוו תודה רבה לך שעזרת לי!! (:
וואו זה מהמם!
המילים כל כך חודרות ואמתיות בצורה מפחידה.
כל כך אהבתי את ההתייחסות שלך לנושא הזה.
הלוואי שיתקבל לבחירת עורכים. את מדהימה.
הו וואו תודה רבה לך! עשית אותי מאוד שמחה לקרוא את ההודעה שלך. באמת, ריגש (:
לצערי לא נראה לי זה מתקבל לאנשהו חחח עבר כבר די הרבה זמן, הם לא קיבלו שום דבר ששלחתי להם למען האמת לא משנה כמה תגובות אוהדות היו לי ><"
אני אנסה גם לשלוח לבחירת עורכים את הקטע היפיפה הזה :)
יוו תודה רבה לך זה ממש מקסים מצידך לנסות (: