מכתב לאהובי

מכתב לאהובי .. בלי פסיק, ונקודה.

הדמעות שוטפות אותי כשאני נזכרת ברגעים, בימים, בשנים שעברנו עברנו ביחד.
כל האשמות שלי אלייך האזויות השקריות השקרניות,
רגעי האימה והכעס שליוו אותי,
השנאה הרגעית והטינה שרכשתי כלפייך בכל מריבה,
המילים הנוראיות שרחצו את פי,
נזרקו אלייך בקלות רבה, כל כך רבה
קללות גסות, פוגעניות.
האלימות אילמת, כואבת.
אני לא מאמינה, לא מבינה,
כמה הייתי מוזרה, אני כמעט לא מצליחה לזכור מתי גרמתי לך לאושר.
תמיד דאגתי לא להסכים איתך,
להאשים אותך, לחשוד בך ולבזות בך,
לנזוף בך,
לא עשית דבר.
שנאתי את כולם, שנאתי גם אותך,
אהבתי רק אותך.
פחדים ליוו אותי בכל שעותי,
שתלך מימני.
הייתי בטוחה כל כך נחותה,שאתה לא מוכן לאוהב אותי כמוני, חרצתי, חרדתי שהכל יגמר תכף יתמוסס.
כל כך הרבה נזק גרמתי, ימים קשים ועצובים העירו את מנוחתי.
אני לא מאמינה שזאת הייתי אני איך יכולתי, אני כועסת על עצמי, על החוסר ביטחון שלי. על הראייה העיוורת, הרסתי ימים ולילות שיכלו להיות מופלאים, הרחקתי אותך מימני. אני מרגישה צורך גדול לפצות אותך, להסביר לך שמשהו קרה לי, לא התכוונתי.
וכשחשבתי אפילו אני לא הייתי סולחת לעצמי התנהגתי כמו מכשפה,שנאתי את החברים שלך, פחדתי מההורים שלך, ואפילו פעם אחת לא באמת הבנתי כמה אני טועה.
כבר כמה ימים שאני מתייסת עם עצמי על מה שקרה, אני רואה את האמת מול העיניים רואה רואה רק את עצמי הגורם לצער שלך לצער שלי ובעיקר שלך.
אני כל כך מצטערת לא היה שום הגיון הפכתי למכשפה בדמות אדם, פחדת מימני שאני יכעס שאני ישבור את הבית, מאמי אני הייתי מרירה הכל הכל עולה הזכרון שלי חי וקיים ואני כולי סליחה, סליחה אני חייבת לך המון. הייתי הרס ורוע לא מוסבר לא ראיתי דבר. הייתי במצוקה גדולה חוסר הוודאות שלי על סתם.
אני אני אני אני מאשימה רק אותי וכל השאר היו תגובות מאופקות שלך עד שהוצאתי אותך מדעתך, איך יכולתי להיות כזאת אני לא מבינה איך לא האמנתי לך לא האמנתי בך חשבתי עלייך דברים רעים חייתי במציאות שהיא רק שלי ותמיד ניסיתי להסביר ולנסות להצדיק את עצמי.
כמה עצוב איך הפסקתי להרגיש אותך והפכתי אותך למופנם כל כך אליי.
סלח לי אני מתחננת שתסלח לי על הכל לא הייתי אני הייתי פחדנית אחת שלא האמינה באהבה, ואתה כל כך ניסית להסביר לי ללמד אותי לגרום לי להבין שאין דבר כזה שהכל בראש שלי.
אני היום מבינה ולא מזמן רק ימים ספורים עברו מאז ואני מותשת ובכל זאת שמחה, איך נשארת איך לא ברחת מהרוע ששרר בי בגופי בפי, אתה הכי מושלם שלי כמו בהתחלה המלאך שלי ואני הרסתי אותך פגעתי בנשמה הקטנה שלך, בתמימות שלך סליחה אושר שלי אני מבטיחה שאני אפצה את ליבך שבטח זוכר כמוני זוכר את המילים הכואבות הסטירות הנבזיות את החוסר פרגון.
אתה מושלם ויפה וחכם ומוצלח קינאתי בכל דבר שהיה קרוב אלייך, אני מבינה היום שפשוט לא הרגשתי טוב, חליתי בחוסר ביטחון, חוסר אמונה באהבתך אליי אף פעם לא הצטערתי על מעשים שעשיתי כמו בימים האלו שאני עוברת עכשיו.
לא נהייתי אדם אחר או השתנתי פשוט הבנתי מה קרה לי ולמה ואתה המלאך הקטן שלי סבלת איתי, סבלת אותי,
לא מאשימה אותך בדבר ויודעת שזאת אני שהרסה אותנו שנים, כמה שאני אוהבת אותך מאמי ואני כולי צער וסליחה על מה שקרה לעולם לא תשכח דברים שאמרתי, התנהגות שהתנהגתי, זלזול שזלזתי, לא הרגשתי רע עם עצמי אף פעם בחיי ולא התכוונתי בשום מכתב, כמו שאני מתכוונת עכשיו.
הלוואי שתבין אותי ושתדע שאני הכי הכי אוהבת אותך בכל העולם,ואתה הכי מושלם ואתה הכי גבר ואתה הכי הכי סקסי ותותח ואנטלגנט וחכם וחד ואני פשוט אוהבת את כל מה שיש בך, את הכל הכל הכל,
היום אני גם מבינה שהתלוננתי על דברים שבעצמי גרמתי כמו הכנות שלך והפתיחות והמילים היפות והסקס הנפלא שלנו.
אני הברחתי אותך ובכל שלב,האשמתי אותך בבגידות ובכל השאר, איך העלבתי והשפלתי אותך, מאמי קשה לי, הכל חוזר אליי בלילות כל המילים שאמרתי כל מילה שהטחתי בך. אני כותבת ולא מוחקת, לא מתקנת, אני כל כל מצטערת, תאמין לי זה לא קשור לדבר אני כנה מהנשמה יוצאות המילים שלי,
אני בוכה, כל כך בוכה והדמעות שוטפות אותי, אני חייבת לך המון סליחות ומחילות שלוש שנים לא שבוע ולא חודש שלוש שנים הייתי משוגעת, כל יום היה משהו עשית, משהו אמרת, משהו החברים שלך, ההורים שלך, העבודה שלך, הישיבה שלך, הבגדים שלך, השיער שלך, החגורה שלך,
סליחה פשוט סליחה, תסלח לי מהלב תעזור לי לשכוח את המפלצת שהתהלכה בתוכי, שהתפרצה ממני, אתה מושלם שלי ואני כולי סליייייייחה גדולה.
א.א.א