מישהי בעולם

אתה לא תוכל לשחרר את היד, אתה לא תוכל לעזוב את התחושה שאופפת אותך, שגוררת אותך מטה.
אתה מנסה, אך הכאב ששוכן עמוק בליבך מתחיל להתעורר, והוא חותך את התפרים, סולל את דרכו החוצה.
הוא גורם לך לצרוח, לבכות דם מסבל וחרטה, אך הוא לא מרפה. לא מרפה.
אתה מדשדש לאט החוצה, מחפש מישהו ברחוב שאולי יעזור לך, אבל לא, כולם מתעלמים.
אף אחד אפילו לא מביט לכיוונך.
אתה נשכב על הכביש, מדמם, כל גופך רועד. בגדייך כבר דבוקים אלייך, מכוסים בדם שהתפשט מליבך החוצה.
בדיוק כשאתה חושב שזהו, זה הסוף, דמות ניגשת אלייך, נערה. היא שואלת אותך בעיניה את כל השאלות שאיש מעולם לא שאל אותך.
היא מרתקת אותך בעזרת עיניה. אתה שבוי.
יד מושטת לפנים ואתה מנסה לאחוז בה, אך ידך חלשה מידי מכדי להתרומם, ואתה לא מצליח להגיע.
אתה מפחד שהיא תוותר, שהיא תחשוב שאתה וויתרת. שהיא תשאיר אותך שם.
היא מתרוממת ונעמדת, וידיה כמו קסם מקימות אותך על רגלייך. היא נוגעת בך פעם אחת, בזרועך, והחור שבליבך מתחיל אט-אט להיסתם. אתה רוצה להודות לה, לנערה שהיה לה אכפת, אך אתה לא יודע את שמה.
וחוץ מזה, היא נעלמה.
אתה חוזר חזרה לביתך, מתנקה ומסדר את החפצים שנפלו בדרכך החוצה כשאתה שומע סירנה של אמבולנס חולפת ליד ביתך.
מאוחר יותר אתה שומע שאיזו נערה מתה כמה רחובות סמוך לשלך. מראים תמונה שלה בטלוויזיה ואתה מזהה אותה.
הנערה שעזרה לך.
תחילה אתה לא מבין איך היא יכלה גם לעזור לך וגם למות, וגם עכשיו אתה לא מבין, אבל אתה יודע שזו היא, ואתה יודע שהיתה לה סיבה.

נשמות טובות תמיד מסתובבות בעולם, גם אחרי המוות, גם אם איננו רואים אותן. הן תמיד כאן כי יש להן תפקיד.
הן כאן כדי להציל אנשים כמוך.