מישהו פעם

אני יושבת על הספסל ברחוב, רוח סתיו פורעת את שערי החלק בצבע חום בהיר, כובע הצמר האפרפר מחמם את ראשי בקושי, הגיטרה בידי. הכוס נחה על הרצפה ליד הרגליים שלי, היא אמורה להיות מלאה בכסף קטן, אבל עכשיו היא ריקה. כמובן, בן לא הגיע. הריב שלנו היה רציני, אבל לא חשבתי שהוא באמת יעזוב אותי, היינו כל כך מאושרים ביחד. וניגנו כל יום שבת.
הוא לא הפסיד יום כזה במשך שלוש שנים.

מישהו פעם אהב אותי ככה,
לעלות על ספינה לשלושה שבועות.
באמצע הלילה שיכור מרוב אושר,
לקפוץ, הוא לא יודע לשחות.

מישהו פעם רצה אותי ככה,
אני הייתי יפה והוא די צעיר.
כתבנו מכתב לא היה בזה פחד,
שהכל אפשרי אם מספיק מנסים.

מישהו פעם אהב אותי ככה,
לכתוב על היד בצבעים לתמיד,
את ראשי התיבות של שמותינו ביחד,
בתוך לב אדמדם עם פרחים.

מישהו פעם רצה אותי ככה,
לא היה לו אכפת מה אומרים אחרים.
ואפילו שלא התאמנו ביחד,
הוא המשיך לנסות ולכתוב לי שירים.

מישהו פעם אהב אותי ככה,
קצת בטירוף, וזה היה לי נעים.
מספיק בשביל לא, לקום וללכת,
כשמרוב אהבה נולדו הקשיים.

מישהו פעם רצה אותי ככה,
לכתוב לי מכתב של 20 עמודים.
לתאר שם הכל על כשנהיה יחד,
בתיאור מדויק עם פרטים.

מישהו פעם אהב אותי ככה,
כמו שהיום כבר בקושי רואים.
אבל אני הטיפשה לא רציתי לקחת,
את החיים שהציע שרצה להגשים.

מישהו פעם עזב אותי ככה ,
עלה על מטוס למקומות רחוקים .
ונשארתי ריקה משותקת מפחד ,
שיהיה לי רק טוב ורגוע בפנים .

מישהו פעם אהב אותי ככה ,
השמיע לי מוצרט מתקליטים ישנים .
ואני הטיפשה לא הקשבתי ללחן ,
כי רציתי לטעום מהכל בחיים.

אני מסיימת באקורד גיטרה אחרון, הדמעות מכסות את פני, הצעיף האפור שלי מוכתם בהן. אני מרגישה כמו העצים העירומים שנשתלו ברווחים שווים, בלי בן אני חשופה, פגיעה, שבורה.
אני רועדת כאותם עלים אחרונים שנשארו מחוברים לענפים מכוסי טל. קול נקישה נשמע, מטבע נופל על תוך הכוס. גבר צעיר עומד שם, שערו הבהיר סתור מעט, עיניו הכחולות-אפורות נראות חמות ודואגות, לחיו סמוקות מהקור, הוא מחייך חיוך נעים. "הקול שלך יפיפה, אני אדם." הוא מושיט יד עטויית כפפת צמר ללחיצה. "אמילי." אני אומרת בשקט, "למה את בוכה? אם יורשה לי לשאול…" הוא מתיישב לידי על הספסל, "אני חושב שהחבר שלי נפרד ממני…" אני כמעט לוחשת, הוא מחייך חיוך עצוב. "איזה מן בחור יפרד ממישהי כל כך יפה ומוכשרת?" הוא שואל, בניגוד לרצוני חיוך קטנטן מתגנב לשפתי.