מישהו בעולם ☼
כשהייתי קטנה, איש אחד פעם אמר לי שיש מישהו בעולם שחושב עליי.
חושב על מה אני עושה, מה אני חושבת, איך אני מתנהגת.
ואני האמנתי. הייתי בטוחה שתמיד יש שם מישהו בעולם שזוכר אותי וחושב עליי.
אבל עכשיו, אני כבר לא בטוחה לגבי הנושא הזה.
הרי, למה שיחשבו עליי?
לפני שנה, שאלתי את אימא שלי מי הוא אותו האיש.
היא לא ענתה לי.
הלכתי אל אבי, שאלתי אותו מי הוא האיש.
אבא התקרב אליי ולחש:" הוא גר בתחילת הרחוב."
אז שאלתי את אבא:" באיזה מספר בית?"
אבא הניד את ראשו בשלילה ואמר:" הוא לא גר בבית."
יום למחרת, יצאתי מהבית והלכתי לתחילת הרחוב. הגעתי לתחילת הרחוב.
על ספסל ישן ורעוע, איש אחד עם זקן לבן, קירח ועם בגדים ישנים ומטונפים ישב והאכיל יונים בלחם עבש ומגעיל.
ישבתי לידו.
"כשהייתי קטנה, איש אחד פעם אמר לי שיש מישהו בעולם שחושב עליי," אמרתי.
האיש הסתכל עליי במבט לא מבין.
"חושב על מה אני עושה, מה אני חושבת, איך אני מתנהגת," אמרתי, "ואני האמנתי. הייתי בטוחה שתמיד יש שם מישהו בעולם שזוכר אותי וחושב עליי. אבל עכשיו, אני כבר לא בטוחה לגבי הנושא הזה. הרי, למה שיחשבו עליי?"
האיש נאנח ושתק לרגע ואז אמר:" גם אני לא בטוח, מתוקה. גם אני…"
תגובות (9)
וואו. הסיפור ריתק אותי מהתחלה ועד הסוף. פשוט וואו.
אומרים שקשה לכתוב משהו קצר שאומר הרבה מאשר משהו ארוך שאומר מעט. את הצלחת לעשות את הדבר הקשה יותר. ממש יפה ומעורר מחשבה.
הוצאת לי את המילים מהפה
אמ….
הסיפור מדבר על אלוקים כאילו או על כאילו האחד שלי שאמור להיות בעלי בסוף והוא חושב עליי מאז שהוא קטן?
לא ממש הבנתי אבל משתי הבחינות זה מממש יפה!
ממש יפה המשפט האחרון השאיר אותי בסוג של מתח
אני חושב שהקטע הזה הוא מעבר לטוב, אין לי שום דבר טוב להגיד מעבר לזה כי הדרך היחידה להרחיב את מה שאני חושב זה לדבר על הרעיון שבקטע, אבל העברת אותו כל כך טוב שאין טעם. באמת, מעבר לטוב. אני לא יודע לאן את רוצה להתקדם כאילו אפשר ליטושים פה ושם אצל כולם, אבל בכללי את יודעת להעביר תוכן טוב בצורה טובה, מכאן זה רק לכתוב או לעבור לסוג אחר (סיפורים ארוכים יותר).
רק כי ביקשת הערות… שמת נקודותיים במקום שלא צריך, פסיק היה עושה את העבודה, לא משתמשים בנקודותיים.
"הגעתי לתחילת הרחוב." צריך להיות חלק מהמשפט הבא, ככה שלא יהיה מעבר חד מדי בין זה שהיא יצאה לזה שהיא הגיעה. זה נשמע לי קצת מוזר כמו שזה אבל אולי זה רק אני.
והירידה הייתה מיותרת – ישבתי לצדו.
הייתי מכניסה עוד תיאור קטן – ישבתי לצדו על הספסל החום/לבן שעמד לקרוס/הוחלף לא מזמן באחד תקין.
והקטע יפה מאוד.
לגבי ה״נתקעת ולא מצליחה להתקדם״ – אני חושבת שאם תלכי על הכיוונים השונים שהם לא קטעים חד משמעיים כמו זה אלא יותר איך הוא מרגיש, או מה האחר מרגיש. [מפקד שכל הפלוגה שלו מלבד הוא נהרגו. רופא שמבשר על מוות. או מישהו שמנסה לצעוד צעד אחד אל עבר האופק – מנסה להיות מישהו בעולם.] תמיד תחשבי על דברים שהם מוזרים ושאף אחד לא חשב עליהם כשאת אומרת שאת נתקעת. [להלן, סטינגריי והבת הבכורה של פרעה.]
מדרגת 5+
ואו. ריתקת אותי. זה קטע מדהים, אהבתי שאת משאירה הכל פתוח למחשבה, לתאוריות.. אהבתי.
מדרגת 5.
הכתיבה שלך מאוד יפה ומעניינת, מאוד אהבתי שהשארת את הסוף פתוח למחשבה.
אשמח אם תקראי את הסיפור שלי.