מילים כמו חבל
כמו חבל שחונק את צווארך.
ונשאר שם,
דומם.
ואיך הוא הגיע לשם בכלל?
משיחה סתמית לכאורה,
שיחה שאף אחד לא חשב שפגעה,
אך היא כן.
הוו כן.
ואת רואה את התגובה שלהם,
היא מגעילה אותך.
את ידעת שהם יגיבו ככה,
אך את מעולם לא חשבת שהם עד כדי כך…
יהיו ככה.
והמילים כמו חבל מתלפפות סביב צווארך,
חונקות אותך לאט לאט,
מוציאות ממך את הדמעות.
אם הם היו יודעים,
הם לא היו מדברים איתך בכלל.
היית מנודה.
לבד.
זה לא נקרא לשקר לעצמך,
זה נקרא להודות באמת.
איזו אמת…
ואת קורסת לך לאט,
מבלי שאף אחד ידע.
כי זה אסור,
שהם ידעו.
תגובות (13)
למה את פגועה ????????????
ד"א קטע ממש מהמם..
בטח אמרתי לך את זה פעם – אני אוהבת את הכתיבה שלך!
-5-
תודה רוני..
ובאמת שאני לא יכולה להגיד…
מצטערת..
*~* העיקר שתרגישי טוב…
תוכלי גלידה ^^
אני כל כך מבינה אותך ונורא אהבתי את הקטע כי אני חושבת שהרבה כאן מזדהים איתו
ולדעתי הרבה אנשים עושים את זה בתור הגנה על עצמם בפני מילים של אנשים אחרים….
אהבתי מאוד מאוד
והכתיבה שלך יפה ואמיתית
אוהבת שרית
במילה אחת: וואו!.שיר מדהים :)
תודה לכן (:
יפה מאוד, הראת כאן סיפור חיים של הרבה אנשים בסוג של שיר..
GOOD JOB
יפה מאוד, הראת כאן סיפור חיים של הרבה אנשים בסוג של שיר..
GOOD JOB
תודה הראל :)
אהבתי את הכתיבה שלך! דירגתי 5 . וכמובן שאת מוזמנת לקרוא את הסיפור שאני כותבת "הערפד שלי" :)
אהבתי את הכתיבה שלך! דירגתי 5 . וכמובן שאת מוזמנת לקרוא את הסיפור שאני כותבת "הערפד שלי" :)
אהבתי את הכתיבה שלך! דירגתי 5 . וכמובן שאת מוזמנת לקרוא את הסיפור שאני כותבת "הערפד שלי" :)