מיטה.

המיטה.
הצירוף של מזרן, קרשי עץ, שמיכה וכריות, אזור השינה והקימה.
מרימות ממנה את גופנו בלית ברירה בבוקר בשביל להתחיל את היום שלנו שכל יום, די נראה אותו דבר.
התארגנות, נסיעה, עבודה, נסיעה, התארגנות, חזרה למיטה.
"חזרה למיטה=שינה"?
לא בהכרח.
המיטה היא מעבר לשינה. המיטה היא סמל.
סמל לנוחות, מנוחה, פרטיות, שקט, שלווה ואינטימיות.
הכוונה באינטימיות?
הרגע הזה שהוא שוכב לידך ומביט לך עמוק בעיניים ואת רואה את מעמקי המצולות בעיניו הכחולות, זאת אינטימיות.
כשהוא מתחיל לנשק את צווארך והמגע נהיה קצת יותר לוהט ומיני, זאת אינטימיות.
ששניים נהיים אחד, זאת אינטימיות.
אבל גם החיוך והשיחה שיש ביניכם לפני השינה, הם אינטימיות.
הכל מתחיל ונגמר במיטה.
הייתי אפילו מעזה ואומרת שהמיטה היא מהות החיים. כמו כן, גם אינטימיות לכל צורותיה.
את נוצרת במיטה, את נולדת על מיטה, את התפתחת במיטה, את נחת מיומך המייגע במיטה, את התנשקת את נשיקתך הראשונה על מיטה, את שכבת עם מישהו בפעם הראשונה על מיטה, את ילדת במיטה, את התבגרת במיטה, את הלכת לעולמך במיטה.
חייך סבבו, סובבים ותמיד יהיו סובבים את המיטה.
אז עכש-תסלחו לי.. אני עוד מעט באה למיטה אהובי, רק אסיים את הסיפור ומיד אבוא.