מחשבה

אלן חיכה כמו כל יום למחשבה האחת שתשחרר אותו לחופשי, תמיד היה כבול ברצועות המחוספסות של המציאות עד שנדלקה הנורה במוחו.
הוא ישב בתסכול ימים רבים, מחכה שמחשבתו תגיע, הוא ניסה לחפש אותה באנשים, ציורים, מקומות ואף מאכלים. הוא ניסה כלכך קשה ואין איש שעמד בדרכו.
אלן תמיד ידע שהמחשבה שלו תבוא ברגע הכי לא צפוי, היא תתפוס אותו לא מוכן ותזעזע אותו במובן הכי טוב של המילה.

אלן החליט לספר לי על אחת ממחשבותיו, היא הייתה מאוד לא צפויה והיא באה מאדם לא צפוי, הוא לחש באוזני שיום יבוא ואבין, אך עד עכשיו לא באמת הבנתי.
יום אחד בשעה מאוחרת כאשר אלן ישב בפאב השכונתי הוא נזכר שזהו יום הולדתו, דבר שלא אהב לחגוג, הוא הגדיר ימי הולדת כהסחת דעת ממרדפו אחר המחשבה.
זה היה יום הולדתו המאה, הוא חגג מאה והוא לא הניד עפעף בנושא, אנשיי הפאב השתכרו ושיחקו פול כהרגלם והוא רק צפה בטיפת המשקה החריף שעוד נותרה בכוסו, הוא היה בריא כשור אך באותו יום הרגיש רע מהרגיל, תסכולו הציף אותו בעת השעה ואז הוא הבין –
הוא המחשבה עצמה.