מה ענית לו?

"תגידי, את יכולה להיות בת טיפש עשרה רגילה לשנייה?"
היא שאלה ונעליה תיפפה בעצבים על השיש.
"אז ככה, הנעלים האלו, כול כך שה שעברה.
השיער זוועתי, ושאני לא אתחיל לדבר על הלק"
אמרתי לה בלי להרים את מבטי.
"מה?" היא שאלה בבלבול.
"לא, התכוונתי שתהיי לשנייה החברה הכי טובה שלי"
היא אמרה והתיישבה מולי.
"אני כול הזמן החברה הכי טובה שלך,לא?"
שאלתי אותה והרמתי מעט את מבטי.
"אוף" היא פלטה ביאוש.
"תרגעי, אני סתם מותחת אותך" אמרתי
וחייכתי לעברה את חיוכי העקום.
"את ממש חייבת להפסיק עם זה"
היא אמרה.
"אז מה רצית לספר לי?" שאלתי
והתעלמתי מההערה שלה.
"אז ככה, נראה לי שצ'ארלי, הזמין אותי לצאת"
היא פלטה במהירות ולקחו לי כמה שניות
להבין מה היא אמרה.
"מה? מתי? ומה זאת אומרת 'נראה לי'?"
המטרתי עליה שאלות.
"אממ, לפי שעה בערך, וזאת אומרת נראה לי,
כי אני לא בטוחה אם הוא ירצה לצאת איתי אחרי מה שעניתי לו"
היא אמרה בחשש.
"מה ענית לו?" ידעתי שאסור להשאיר אותה לבד,
היא בדרך כלל מצליחה להרוס את הכול.
"אני לא בטוחה, אני חושבת שהתעלפתי"