מה מפחיד אותכם במוות?

אותי מפחידה הדרך בה אמות. האם תהיה קשה, או קצרה ללא כאב? אני מפחדת גם לאבד את האנשים החשובים לי ביותר בגלל המוות. אני מפחדת שלא אוכל לקרוא עוד. וכן, גם אני חושבת על זה לעתים, אבל אני מרגיעה את עצמי במחשבה שיש לי עוד הרבה זמן לחיות, ושאין טעם להתעסק בנושא שאין עליו תשובות.

גם אני מרגישה דומה למרות שאני פוחדת לגמור את החיים כי אז אאבד את מה שחשוב משפחה, חברים, מוזיקה, ברייקדאנס, היפהופ, זומבה ועוד.

אותי מפחיד במוות בעיקר הלא ידוע שבתוכו.
אי אפשר לדעת אם החיים באמת יסתיימו, או שיהיה ה'גלגול הבא'. אי אפשר לדעת אם יהיה גן עדן, או שיהיה גיהנום. כל אדם יכול לתפוס את הסוף כאחת מהאפשרויות האלו, אבל זה לא באמת ישפיע. זה לא באמת מה שיציל אותך מהגיהינום, או מה שייקח אותך לגלגול הבא.
והמחשבה שהכי מפחידה אותי זה שכל מה שיש לי הולך להסתיים. שאולי אני לא אראה יותר את המשפחה, את כל מה שקיים בעולם הזה. וכשאני מפנימה את המשמעות של זה אני לומדת להעריך את החיים שלי הרבה יותר, כשאני יודעת שבשלב מסוים זה ייגמר. פתאום הדברים השליליים בחיים שלי נראים הרבה פחות משמעותיים..

כתיבה יפה מאוד.. ^^

למען האמת שלא ממש חשבתי מה מפחיד אותי במוות .
גם אני לא מפחדת לאבד את החיים .
אני מפחדת מלאבד אנשים אני אוהבת , אנשים וחברות ושקרובים ללבי מאשר כל אחד אחר .
אבל מצד שני , ממש לא אכפת לי לאבד את המשפחה שלי .
מוזר נכון ?
~ כיף אינטרנטי של הזויות ! ~

לא יודעת מה מפחיד אותי במוות, בעצם, אולי…מוזר אבל יותר מעניין אות מאשר מפחיד. מעניין אותי מה קורה אחרי שמתים. כאילו, אני אוכל דבר? לראות דברים? מה יש שם? אני אוכל לבקר אנשים שמתו מזמן?…
זה נשמע כמו ההאטרקציות ששומרים לסוף הטיול.. או במקרה הזה לסוף החיים (בו נחייה ואז נמות, סבבה?)

אני כמו Shadowhunter (באתי לכתוב את זה ואז ראיתי שגם את עניתי ככה ^^). הדרך עצמה מפחידה אותי… בעיקרון שיש לי כרגע בחיים דברים הרבה יותר מפחידים (ואני לא מתכוונת לפרט- נושא אישי ! תמודדו) וסתם שתדעי.. שהפחד הכי גדול שלי (חוץ מג'וקים) זה לנסוע על משהו בירידה (אופניים, קורקינט, מכונית) הפחד לחשוב שבטעות אחת אפשר ליפול ולמות מפחידה ומצמררת *~* נפלתי פעם בירידה חדה מאוד ויש לי טראומה…
לא משנה. מה שרציתי לומר שתתני לפחד שלך לחלוף. חחח הרי בסהכ זה מוות שכולנו נגיע אליו לא משנה מתיי.

אני לא מפחדת מהמוות עצמו,כלומר אני לא מפחדת מהדרך בה אמות.
אני מפחדת,מחיים שיהיו אחרי שאמות.
אני אסביר את עצמי,אחרי שאמות מעניין אותי לדעת איך אנשים יחיו בלעדין (לא שאני חשובה למישהו) אבל זה עדיין מעניין אותי.
אם הנשמה שלי תשוטט,ותיכנס לגוף של אדם אחר.
בעיקרון,המוות הוא נושא מאוד מעניין,כמו קיומו של אלוהים,ובריאת העולם.

בדיוק כמו ספיר,אוח לא שמתי לב לתגובה שלה -,-

אני מפחדת מהרגע שאני אמות, עם זה יהיה כואב? איך אני בכלל אמות?
ומה יקרה אחרי המוות? מפחידה אותי המחשבה שאולי לא יהיה כלום!
שנמות וזהו, לא יהיה כלום!
גם מפחיד אותי עם יהיה…
נקצר ונגיד שהרבה דברים מפחידים אותי במוות…

ספיאנו צודקת. גם אותי מסקרן המוות. אוח, המוות.

מפחיד אותי המחשבה שאני אאבד את האנשים שאני הכי אוהבת ובחיים לא אצליח לראות אותם שוב..והמחשבה שהמוזיקה תעלם ממני…

אני לא מפחדת למוות כשחושבים על זה, אני מפחדת מהדרך בה אני אמות….
אני רוצה מוות מהיר בלי כאבים.
אבל שהרגע יגיע כול בנאדם יודע שסופו קרב, ולבינתיים צריך לחיות את החיים כאילו אין מחר
כי מי יודע ויום יבוא ובאמת לא יהיה לנו מחר

אני היחידה שמפחיד אותה לאבד את המוזיקה? מעניין…

חחחח ממש לא! מוסיקה היא האהבה הכי גדולה בחיים שלי,חוץ מציור,(אל תדאג,אני לא שוכחת אותך)..

זה הדבר היחיד שמפחיד אותי במוות לאבד את המוזיקה. הרי אם יש עולם מעבר אז בוא ככל הנירא יתעסק רק ברוחניות ומוסיקה היא לא בדיוק דבר רוחני -לפחות לא המוסיקה שאני שומעת- וזה מה שמפחיד אותי שכבר לא יהיה לי את התענוג המדהים הזה, או שגרוע יותר אני לא אהיה מודעת לחיים שהיו לי לפני ואני לא יהיה מודעת לכך שקיים דבר נפלא כל כך כמו מוזיקה!!

איזו מוסיקה את שומעת?

פופ בעיקר אבל לפעמים מעט רוק אני אוהבת מוזיקת מסיבות אני אוהבת פסקולים ואני אוהבת בעברית מוזיקה של איזי ואלה ושירים מרגשים כמו ״נשימה״ של אסתי גיזבורג

את בערך כמוני,אני אוהבת לשמוע רוק,מטאל,ראגיי,ואם יש לי מצב רוח אז גם פופ >

אני לא שומעת מטאל את באמת שלא ממש ניסיתי אבל אני אוהבת בעיקר רוק קל כמו פאראמור או פאניק אט דב דיסקו

מזה משנה,העיקר שאת אוהבת רוק.
אם כבר סגנון מוסיקה.
מזרחית,מי המציא את הגועל הזה?!

אבל מטאל זה אחלה><
אי אפשר לא לאהוב מטאל (נראה לי><)

יש כאלה שמאד אוהבים מזרחית אבל אני אישית די מתעבת סלסולים כל המשפחה שלי (המורחבת מצד האמא) קוראים לי ולאמי ״אשכנתוזיות״ בגלל שאנחנו לא מתחברות כל כל לתרבות המזרחית, זה תמיד מצחיק אותי.

אם אני אתחיל להגיד את דעתי על המזרחית,אני לא אסיים.
אני רק אגיד,שזו מוסיקה משעממת.וגם הזמר ששר אותם,והמילים של השיר,נורא לא הגיוניות.
זה דיי אבסורד.הוא שר שחברו עזבה אותו,והוא בדיכאון,ובלה,ובלה.
והאמת היא בכלל שיש לו חברה.והוא בכלל לא בדיכאון.
חרא של מוסיקה (מצטערת על המילה הבוטה)

אני פשוט לא סובלת את המנגינה לא ממש אכפת לי מהמילים שדי מעצבנות השיר היחיד שאהבתי -לא ממש אהבתי הוא פשוט היה קליט ונדבקתי בו – זה ההמנון של מצעד הגאווה וגם לדעתי קובי פרץ די בסדר…

אהה.. כי המוסיקה מטומטמת, והיא בלי תוכן, ובלי משמעות. היא לא מתפרסמת בעולם.
בקיצור, מזלו של העולם, שהמזרחית נשמעת רק בישראל, ובעוד כמה מדינות כמו:טורקיה.

אז לא שמעת את השיר החדש של ג'ייסון דרולו "TALK DIRTY"…..

לא, אין לי מושג מיזה בכלל

אז אל תשמעי יש לזה מנגינה מזרחית למרות שאת האמת די אהבתי את השיר.

קודם כול, בתור יצורים חיים, בתור בני אדם, יש לנו רצון שימור עצמי. כך שהמוות מפחיד אותנו מטבענו, בלי שום הסבר לוגי. והסבר לוגי מסתבר לפחד מהמוות יהיה פחד מחוסר קיום, זה לא הגיוני במיוחד לפחד מחוסר קיום, הרי הוא לא מזיק, אבל זהו פחד אינסטינקטיבי, שוב, אחד שנובע מהרצון הטבעי שלנו לשימור עצמי. חוויית המציאות היחידה שלנו נובעת מהמודעות שלנו, והמוות הוא בעצם היעלמות המודעות הזאת, כך שברגע המוות, אנחנו מפסיקים לחוות את המציאות. אין בזה סבל, אבל בכול זאת, אנחנו מפסידים את הקיום שלנו באופן בלתי הפיך וזה כן דבר מפחיד.
מקווה שזו תשובה מספקת.

אבל אני לא מפחדת מזה אני מפחדת לאבד במוות את המוזיקה באמת שזה הדבר היחיד שמפחיד אותי לא יודעת למה אבל אני לא מפחדת מהמוות, למעשה בתור ילדה קטנה הייתי מרבה לחשוב עליו, בעיקר על איך זה מרגיש לדעת שאתה בסוף או שלא מרגישים אבל אף פעם לא פחדתי, דפוק נכון?

לא יודע מה להגיד על זה… מוזר? את כנראה לא מעריכה את החיים שלך מספיק, או מגזימה בהערכה של החשיבות של מוזיקה :) מה שבטוח הוא שהמוזיקה לא תחסר לך…

אני כן מעריכה את מה שיש לי עכשיו אבל.. זה תמיד העסיק אותי להרגיש את המוות.
תמיד רציתי להרגיש את הסוף הזה, אבל למזלי אני לא מטומטמת עד כדי כך בשביל לגמור את החיים שלי רק בשביל לדעת איך זה מרגיש…

אבל נזכרתי במשהו עכשיו, למה הגבת היום? העלתי את זה לפניי יומיים..

עברתי על הסיפורים הישנים שלך, ראיתי את זה ומשם זה המשיך… (אני אוהב את המשפט הזה, "ומשם זה המשיך…")

עכשיו יש לי פרופיל חדש -לשירים ולקטעים קצרים- אז אם אתה רוצה לקרוא קטעים שלי תכנס לפרופיל הזה.
ועוד משהו העלתי כל כך הרבה שירים וסיפורים ביומיים האחרונים רק זה סקרן אותך?

מפרסמת את הפרופיל החדש שלה בהסוואה של תגובה תמימה, ערמומית ביותר…
וזה תמיד מסקרן אותי… את כולם בעצם. יש סיבה מאחורי העובדה שזה הסיפור הכי פופולרי שלך בזמן האחרון (לפי כמות הצפיות).

כן טוב זה נכון זה באמת הסיפור הכי פופלרי שלי, טוב זה והסיפור בהמשכים שאני כותבת אבל לא נירא לי שוואן דיירקשן מעניינים אותך כל כך…
אבל את האמת שהקטע הכי טוב לדעתי שכתבתי זה הקטע על הגזענות…
אם אתה רוצה (ורק אם אתה רוצה אני לא מכריחה) תקרא אותו ותגיד לי מה יותר מעניין

ועוד משהו למה אתה ער מ4:30 בבוקר?
ראיתי באימייל שכתבת את התגובה ב4:30