האחת_ והיחידה
אני מצטערת אם התוכן הזה פגע במישהו זאת לא הייתה הכוונה.
פשוט שפכתי את הלב שלי, רוקנתי אותו.

מה השאלה? סיפור חיי…

האחת_ והיחידה 09/03/2013 1290 צפיות 2 תגובות
אני מצטערת אם התוכן הזה פגע במישהו זאת לא הייתה הכוונה.
פשוט שפכתי את הלב שלי, רוקנתי אותו.

לאחרונה שיניתי את כיוון החיים שלי.
איך שנראתי, איך שהתלבשתי, הכל השתנה.
נכחתי בשתי העולמות, אבל נשארתי באחד.
אני בטוחה שבסוף תבינו מה הכיוון, אני בטוחה שתבינו מה בחרתי.
בעולם הדתי, יש לך המון רצונות ושאיפות.
אבל כופים עלייך, אתה מוכרח!
בוחרים לך איך להתלבש, בוחרים לך את החברים ולרוב, הם כמוך… כי להם בחרו אותך!
בוחרים לך במה ללמוד, במה לעסוק, בוחרים לך את כל סדר היום.
בעולם החילוני, ירד קצת מכמות הרצונות והשאיפות כי חלק מהם אתה יכול להגשים.
בעולם הזה הכל יותר פשוט, יותר קליל.
אני לא רוצה שהקטע הזה יגרום לכם לשנות את מי שאתם.
יש כאלה שנולדים לזה ולא נתון להם לבחור בין שניהם.
גם אני נולדתי לזה, ובגיל 16 וחצי שיניתי כיוון, כבר חצי שנה אני בכיוון הזה והאמת שטוב לי!
החיים שלך מונחים על ציר ואך ורק הגורל יכול לראות מתי הם מתחילים ומתי נגמרים.
ולך מה נותר, נותר לך רק לשער או לנחש מתי הם ייגמרו.
בעולם הדתי, אתה רק מסתיר ומתחמק, וכל הזמן אתה רק עסוק בלא להסתכל, ומה מסתבר? מסתבר שהסקרנות היא היצר הרע שלך כי היא זו שמושכת אותך להסתכל למרות שאתה יודע שאסור.
אבל אתה רוצה שהרב יהיה גאה בך, שאימא שכבר למעלה מ15 שנה עם כיסוי ראש תהיה גאה בך.
שתקום השכם בבוקר עם אבא לבית כנסת, שתשמור על אחותך הקטנה שלא תרים בטעות את השמלה שלה ליד אנשים, כי מה היא.. בסך הכל ילדה?
להשפיל מבט ברחוב כשאנשים מהמין השני חולפים על פנייך, להילחם עם סכין בסקרנות.
לא להיחשף לעולם האינטרנטי כי זה אסור, הנושא היחידי שאתה מדבר עם החברים שלך זה על שיעורי תורה.
אין לכם תכניות טלוויזיה משותפות, רק לשחק בחוץ נהיה תחביב שרכשתם עם הזמן.
בקיץ, אתה מת מחום, מת להתפשט ולרוץ לים ככה, איך שאתה, טבעי.
אבל היא, האמונה אוסרת עלייך. היא מנתקת אותך ממי שרצית להיות.
ואם תביט שמאלה, לעולם השני מה תראה? בדיוק אותו דבר?
לא…
אתה תראה מישהו שקם בבוקר בדיוק כמוך, ומתלבש איך שבא לו.
ואם יש בוקר שהוא קם קצת לפנייך, הוא רואה טלוויזיה, כי בדיוק מתחילה התכנית האהובה עליו.
בזמן שאתה קורא תפילה, הוא בדיוק עכשיו מתארגן ללכת לים עם חברים.
וכשהם בים אתה יודע על מה הם מדברים? על המחשב, על הטלוויזיה, הדברים האלה שאתה בקושי יודע מה הם.
הם מורידים לבגד ים, כי ככה מתנהגים בים, לשם מה יש בגד ים אם לא לים?
ואתה יודע… הם עושים מה שבא להם, האסור שלהם זה האסור של כולם, אל תרצח, אל תגנוב… אל ואל.
כל אחד חיי את החיים שלו, ואף אחד לא מפריע לו.
אחרי כל מה שפירטתי, אני בספק אם אתם כבר לא יודעים מאיזה עולם לאיזה עולם עברתי.
בעולם ששהיתי בו, הכל החליטו עליי, הם לא הכירו במושג "גיל 18", הם לא ידעו מה זה.
תמיד הייתי עומדת על הרצפה וקשורה לקרקע, הולכת ובודקת מה נותר לי לעשות היום.
אז החלטתי, שלא בא לי לסיים את החיים שלי תוך 50 שנה או יותר, ולהגיד מה שהספקתי בכל השנים האלה היא לדעת את התורה בעל פה ולשבת בעזרת נשים וויתרתי על חצי מהחלומות שלי כי נכחו בהם אנשים מהמין השני.
החלטתי שבא לי לצאת לעולם שבו "הכול" מותר, בעולם שהייתי בו, זה היה מי שיתנהג טוב וילמד תורה וגדולה, יתפנה לו מקום טוב בעולם הבא.
ואם אני כבר עכשיו בעולם הבא? אם העולם הזה שכולם חיים בו זה כבר העולם הבא?
אם התעסקתי כל חיי בעולם הבא, למה אני נמצאת בעולם הנוכחי?
החלטתי להשאיר את עצמי למעלה, גבוה. להיות ראשונה בסדר העדיפויות של עצמי.
ומה שיטיב לי אושר וצחוק עכשיו זה יעשה לי טוב, גם אם זה יגרום לי בסוף חיי לבכות ולסבל רע.
אני אחיה מעתה והלאה את הרגע, אני אעשה מה בראשי.
זה קצת קשה כי… השבתות עדיין קוראות לי, לא התנתקתי מהר, אבל כבר כמה זמן שאני מנסה להתאקלם כאן.
המשפחה שלי לא מקבלת את זה, הם רואים בי שונה, מוזרה…
בתור אחת ששהתה בשתי העולמות, עדיין לא החלטתי מה הכי טוב לי.
מצד אחד, המשפחה.. וממש מעבר, בצד השני, אני והחלומות שלי.
אבל, כל אלה שחשבו לעבור מפה לשם או ההפך יקראו את זה ויחשבו מה טוב להם יותר.
כי מוצגים כאן כל החסרונות והיתרונות בכל עולם.
אז תחשבו טוב טוב, מה בא לכם? להיות למעלה גבוה בסדר העדיפויות שלכם,
או לשים אתכם למטה, אחרונים, הנשלטים…?
אפילו אם בוחרים לכם את הדברים הכי טובים לעשות.
החלומות, הם אלה שהאדם חי מהם, אנו חיים בשביל להשיג את מטרות חיינו, מהמטרה הקטנה והשטותית ועד למטרה הרצינית שדורשת זמן ארוך מהחיים.
בלי מטרות, בלי חלומות, חיינו לא שווים.
וויתרתי על הרבה, אבל עכשיו.. אני לא מוותרת אפילו על מטרה אחת!


תגובות (2)

כתיבה ממש יפה. אני מסכים גם עם כל מה שכתבת. גם בשביל לצאת ממסגרת כזאת גדולה וכופה ועוד ממשפחה שמאמינה, צריך הרבה אומץ.

10/03/2013 04:50

וואו יש לי הרבה מה להגיד בנושא.
אני רואה שאת קצת מאוד מבולבלת…
רוצה לשלוח לי הודעה במייל ולפרוק?

30/08/2014 23:57
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך