מה החלום שלך?

"מה החלום שלך?" שאל, והביט אליי.
למה מכול האנשים שנמצאים בחדר הזה, הוא היה חייב לבחור בי?
"אין לי אחד." אני עונה, וקולי נשמע היטב בכיתה השקטה.
נראה כי הוא לא יכל להתאפק, וצחק קלות.
"ברור שיש לך, אנחנו אנושיים, לכולם יש חלום" הוא אמר,
נראה כי הוא לא יכל שלא לרצות להשפיל אותי.
"אם כך, זה אחד שלא יתגשם." אני אומרת, קולי רגוע, אך בעוד רגע,
השולחן שלידו אני יושבת יתנפץ לחתיכות קטנות.
"זה לא באמת חשוב, משום שגם כך רוב החלונות לא יתגשמו."
הוא אומר, ונראה כי העובדה שהיא רק מתמהמהת, גורמת לו להיות להוט יותר.
"אנחנו מחכים" הוא אמר, והרים את גבותיו.
"לא, רק אתה מחכה." אני עונה וקמה ממקומי.
אני מתחילה ללכת אל הדלת, לא בטוחה למה הגעתי בכלל.
"אבל אם אתה באמת רוצה לדעת,"אני מתמהמהת שנייה ליד הדלת.
"החלום שלי, הוא שיום אחד, אני אנעץ סכין בגרון שלך,
אבל לרוע מזלי, אני רוצה להישאר מחוץ לכלא, אז זה לא יקרה."