מה אם \ ממגירה

ילדה קטנה, גוף צנום, שערותיה קלועות בשתי צמות שבקצותיהן יש קוקיות צבעוניות.
מכנסה היה קצר, חולצתה הקצרה מעט משוכה לצד.
היום היא בחרה את בגדיה לבד, "בחופש תלבשי איזה בגד שאת חושקת בו" אמא אמרה.
הילדה יצאה לטייל באחו, ידה הימנית נאחזה בחוזקה באימה,
ידה השמאלית טיילה עם קצות אצבעותיה על הצמחיה שגובהה מגיע למותניה.
הילדה לא שמה לב לאדמה תחתיה, היא לא ראתה את הקן נמלים.
אלו היו נמלים אדומות, הן נמשכו לרגליה החשופות.
היא לא ידעה על כך עדין,
אך גופה לא מקבל בצורה טבעית את חומר שמופרש בזמן העקיצה.
היא נאנקה מכאב, העקיצה הייתה כואבת יתר על המידה.
אימה נבהלה, היא מעולם לא ראתה תגובה כה אימתנית לעקיצה כה קטנה.
בדרך לבית החולים הילדה בכתה במרירות, הכאב היה בלתי נסבל.
הילדה ישבה במושב הקידמי, לא היה מספיק זמן להושיב אותה בכיסא הילדים.
האם נהגה מעל למהירות המותרת, הכביש היה ארוך, היא הביטה לרגלה המתנפחת של ביתה.
היא הרימה את מבטה למראה הבעל חיים שעמד באמצע הכביש,
מהירותה הייתה כה גבוה, היא לא הספיקה לעצור.
ההגה נשבר שמאלה, הילדה בכתה במרירות, הרכב ממול לא הספיק להגיב,
ההודעה על כך שלאישתו ירדו המים הייתה חשובה יותר.
הפגוש הקידמי התנגש בחלק האחורי של הרכב .
חריקות גלגלים נשמעו, מפגש בין מתכת למתכת נשמע כרעם ביום מהיר.
העשן כיוצא ממנורת משאלות, השתרר באוויר.
הילדה בכתה במרירות, העקיצה עדין כאבה לה,
אך ראשה שפגע בחלון הימני כאב יותר,
האם לא עכלה את הסיטואציה, היא שחררה את החגורה,
פתחה בחריקה את דלת הרכב, היא הביטה למולה.
עמעום באוזניה נטרל כל צליל אחר מהסביבה,
ראשה הלם, היא הרימה את אצבעותיה למצחה, היא הרגישה רטיבות, זאת לא היתה זיעה.
היא דידדה לעבר הרכב השני, החלק הקידמי היה מרוסק,
ראשו של האדם במושב הנהג היה שעון על ההגה.
נוזל טפטף כמו מפל מההגה.

ילדה קטנה, גוף צנום, שערותיה קלועות בשתי צמות שבקצותיהן יש קוקיות צבעוניות.
מכנסה היה ארוך, חולצתה הקצרה משוכה מעט לצד.
"אם נצא לטייל באחו, שימי מכנס ארוך" אמא אמרה.
הילדה יצאה לטייל באחו, ידה הימנית נאחזה בחוזקה באימה,
ידה השמאלית טיילה עם קצות אצבעותיה על הצמחיה שגובהה מגיע למותניה.
הילדה לא שמה לב לאדמה תחתיה, היא לא ראתה את הקן נמלים.
הנמלים האדומות לא הצליחו לחדור את המכנס הארוך.