מהות החיים
אם תשאלו אותי מהי מהות החיים, מהי המטרה שאליה אנחנו צריכים לשאוף, לא אענה מיד. קודם כול אקדים ואומר שהחיים לא מקנים לחי דבר. אנשים נולדים חסרי כול, חיים את החיים, ולבסוף מתים וחוזרים להיות חסרי כול. כולנו נולדנו ערומים וכולנו ניקבר ערומים – בסופו של דבר לא הרווחנו כלום מהחיים, רק טרחנו לשווא. בסופו של יום חזרנו לאותה הנקודה בה היינו. ממש חסר טעם, לא?
ולמרות כול זאת, החיים הם בעלי ערך רב, כול דבר נדיר הוא בעל ערך רב, והחיים הם מהדברים הנדירים ביותר בנמצא. הרי כול אדם מקבל את ההזדמנות לחיות רק פעם אחת, במשך כמה עשרות שנים בלבד מתוך מיליארדים על גבי מיליארדים של שנים בהם הוא מבלה את זמנו בחוסר קיום. כול אדם מבלה את רוב זמנו המוחלט במוות ורק שבריר קטן שבקטנים מזמנו בחיים. חייו של אדם הם ממש כרגע קט לעומת כול שאר הזמן, רגע קטנטן ונדיר שלא יחזור לעולם, וככזה הוא חייב להיות מנוצל, אסור בשום אופן לבזבז דבר כה נדיר ויקר ערך.
אך איך ניתן לנצל את החיים? מה יש כבר לעשות איתם? הרי כבר הזכרתי את העובדה שלא משנה מה נעשה בחיינו, בסופו של דבר נאבד את הכול במותנו. וגם אם אחרי מותנו יזכרו אותנו לטובה בגלל מעשינו הטובים, או אפילו אם נחקק לנצח על לוחות ההיסטוריה, אנחנו עצמנו לא נרוויח מכך דבר, לא ניהנה מכך כלל, פשוט כי נהיה מתים… ובסופו של דבר, האנשים עימם הטבנו, גם הם ימותו, המעשים שלנו, ישכחו, וההיסטוריה עצמה תתכלה… הכול יגמר, והמעשים שעשינו, ייעלמו כלא היו, ובאמת, זה לא ישנה דבר אם היו או לא היו.
אם כך, חיינו יקרי ערך לאין שיעור, אם זאת לנצל אותם אי אפשר, ולא משנה במה נשקיע אותם, הכול ילך בסופו של דבר לאיבוד. אנו נאלצים לבזבז את חיינו, חלקנו על מטרות נעלות יותר וחלקנו על מטרות נעלות פחות, אך בסופו של דבר, אין זה משנה על מה בזבזנו את חיינו – עדיין בזבזנו אותם! המציאות מכריחה אותנו לחיות חיים חסרי מהות והמציאות מכריחה אותנו למות, המציאות היא זו שגורמת למעשינו להיחשב חסרי ערך, לנוכח הכיליון הבלתי נמנע שלהם. העולם עשה עמנו עוול, הוא נתן לנו את החיים, מתנה יקרה לאין ערוך, והכריח אותנו לבזבז אותם, ללא מטרה… ללא מהות…
אחרי שכול זה נאמר, אם תשאלו אותי, מהות החיים, המטרה שאליה אנחנו צריכים לשאוף, פשוט לא קיימת כרגע… זו המציאות.
הדרך היחידה לגרום למעשינו להיות בעלי חשיבות היא לגרום להם להישאר לנצח, או במילים אחרות, להתגבר על המוות, על הכיליון הזה שמביא עמו הזמן… כרגע זה בלתי אפשרי, אבל אולי ביום מן הימים, לא מחר, לא מחרתיים וגם לא בעוד אלף שנה, אבל ביום מן הימים, תצליח האנושות להתגבר על מכשולי המוות והכיליון. ברגע שהאנושות תגיע לזה, למעשינו תהיה חשיבות, מהות נצחית… אך חיינו כבר לא יהיו כול כך נדירים ויקרי ערך…
המוות הוא זה שמקנה לחיינו את הערך שלהם, בכך שהופך אותם להזדמנות נדירה, אך הוא גם זה שלוקח את המהות ממעשינו, בכך שבסופו של דבר מחזיר אותם לחוסר קיום. אך אחרי הכול, חיים יקרי ערך שמבוזבזים על מעשים חסרי מהות, הם הזדמנות מפוספסת, הם המוות בהתגלמותו. וחיים חסרי ערך שמנוצלים לעשיית מעשים מהותיים, כמוהם כחיי נצח. ואם תשאלו אותי, זוהי מהות החיים, זוהי המטרה שאליה האנושות צריכה לשאוף, להתגבר על המוות, לגרום לחיינו להיות הזדמנות אינסופית, לא כול כך נדירה ולא כול כך יקרה, אך מליאת מעשים מהותיים.
תגובות (58)
וואו …
ממש יפה דניאל^^
אהבתי^^
אני חושבת שאני סכימה איתך^^
מסכימה* ><
נכון הזכות לחיות זה דבר נדיר יש לך כתיבה נורא יפה ואני הבנתי את המסר , ואני מדרגת אותו לחמש
תודה כולם! (משפט שאני אוהב להגיד)
ולדה, התגעגעתי אלייך! מה קרה, את לא מתקשרת, לא באה לבקר? פתאום לא שומעים ממך, לא שיחות טלפון… לא מיילים… כלום!
חחח מצטערת ,מצטערת ><
אבל חזרתי עכשיו^^
אז…מה אתה רוצה לעשות???
טוב, לא כל ההיסטוריה נשכחת, עובדה שיש שיעור כזה בביה"ס, ויש הוכחות לדברים מפעם..
ואני לא חושבת שהייתי רוצה לחיות לנצח, אחרת מה הטעם? כל מי שאני מכירה יעלם או יימאס עליי, כל מה שאני אעשה יהפוך לשגרה ושום דבר כמעט לא יהיה מעניין.
אני מסכימה איתך שהמוות הוא שנותן לחיים שלנו ערך ומשמעות, כי אנחנו חיים רק פעם אחת..
אני חושבת שעדיף לחיות את החיים שלנו ברוגע, לעשות את מה שאנחנו רוצים, לנצל את הזמן, ולהשתדל להיות בלי חרטות, ככה שתוכל למות בידיעה שאתה שלם עם כל מה שעשית…
אבל בלי קשר הקטע ממש טוב :)
ועכשיו אתה מסנן אותי!
>
נ.ב- רק עכשיו שמתי לב שאני שומעת שיר שקוראים לו משמעות החיים(לא שהוא מדבר על משעמות החיים בדיוק ,אבל עדיין><)
^^
שלום שלום ארנבי
()()
=(-,-)=
(")_(") ארנב!
() ()
=(-.-)=
(")_(")
ספיר, גם ההיסטוריה תשכח, השאלה היא מתי. גם אם זה יקרה בעוד מיליון שנה, עדיין, בסופו של דבר היא תחזור להית כלום, ולכן אין לה שום חשיבות, היא התחילה מכלום והיא תחזור להיות כלום, וזה ממש לא משנה למשך כמה זמן היא הייתה משהו.
ואני חושב שחיי נצח לא ימאסו על אף אחד, כי תמיד תהיה התקדמות אינסופית, ושינוי אינסופי מבחינת האנושות, כך שתמיד יהיו דברים חדשים…
ולדוש, אין לי כוח לעשות כלום… אני עייף… על מה חשבת, בכול מקרה?
ופלנדר (או אורין, או צ'ירונו, אני כבר לא יודע איך לקרוא לך…) נכון שכבר התרגלתי שאת קוראת לי ככה, אבל איך בדיוק הגעת למסקנה שאני ארנב?
נו..אורין יא רע!
זה סמיילי הארנב שלי בלבד!
והוא מוקדש לדני (שמסנן אותי עכשיו)ממני!
><
אבל אני הייתי קוראת לו ארנב לפנייך -_-
וכן, אתה ארנב פסחא. שוש.
ולא יודעת על מה חשבתי><
משעמם לי…והמוח שלי מתנוון><
ואשמתך שאתה עייף…תלך לישון מוקדם!
שבע בבוקר זה מוקדם!
אבלאבלבאל אין לך זכות לקחת את הסמיילי שלי!
QQ
__
גם המוח שלי מתנוון ~
רגע רגע רגע…
אני הראשונה שהפכתי את דניאל לסמיילי!!!
ואנחנו חיים כדיי לגרום לאחרים להנות ממה שהצלחנו ליצור. אז לא הכל נעלם עם המוות.
לכו להתנוון בצ'אט! (או שתגיבו משהו נורמלי…)
לעע.. אני עדיין לא חושבת שהייתי רוצה לחיות לנצח. אני רוצה לדעת מה קורה אחרי שמתים (מה, זה באמת מעניין, תחשבו על זה..)
ובסדר, אולי ההיסטוריה תישכח מתישהו, אבל אני לא מאמינה שהכל יהפך לחסר חשיבות, אחרת זה לא משנה גם אם תחייה עד האינסוף הכל יהיה חסר חשיבות…
חחח…דניאל!
הולכים לישון בשעה עשר בלילה (או במקרה שלי שלוש בבוקר><)
ואם אתה ער עד שבע בבוקר אז תדבר איתי או משו…אני משתעממת לבד בשוש בלילה בלי מעש><
אתמול לימדתי את עצמי לעשות סמיילים מרוב שעמום!
<:3)~ ….
אנחנו בכיף נוסיף אותך לקבוצת הסקייפ שלנו ~
ולא רוצה לצ'אט דניאל!
אין לי עם מי לדבר שם!
זה דניאל-
(/__\)
(•ㅅ•)
ושאף אחד לא יתנגד לסמיילי הזה!!!
או בואו באמת נוסיף את דני לקבוצת הסקייפ (הזהרת מוות מוחי><) ^^
חחח..
מה ברצינות?!
הוא לא ישרוד שם XD
(/__\)
(•ㅅ•)
אוה, לורנטוס לא מכירה אותו, בואו נעשה אחת חדשה איתו ~
אז מה אם לורנטוס לא מכירה?
היא תכיר.
….אבל קודם צריך שדני יסכים (מסכן..אנחנו מחליטות במקומו…)
@}-;— דני קבל ורד זה כהתנצלות ><
חחח..
סמיילי מגניב!
וכן, נחכה שדניאל ייתן את הסכמתו XD
אוף, סולי, כבר כתבתי בסיפור שגם האחרים ימותו ><" הכול ימות בסוף, האנושות, הגלקסיה שלנו וסביר להניח שגם היקום כפי שהוא עכשיו… רק צריך לחכות מספיק זמן.
מה תגידו אם הייתי נותן לכם להחזיק שטר של אלף דולר ביד ואחרי דקה הייתם מוכרחים להחזיר לי אותו ולשכוח שהכול אפילו קרה? -עדיף שכבר לא הייתי נותן, נכון? אותו דבר עם החיים…
(זה לתגובות הישנות יותר, ובאשר לחדשות, יש לי רק מילה אחת למר עליהן: צ'אט!)
להסכים למה?
נוכבר דנדנייייי
חיחיחי
אני אומנית סמיילים^^
=^_^=
ורק לידיעתך דני…אני מחכה לך בצ'אט שעה…יא ארנב עצלן אחד!
בוא כבר!
איזו נקודת מבט שלילית על העולם.
אז חיים בשביל הצרות (שאני נכנסת אליהן כל פעם מחדש)
זה בשביל ההנאה הזמנית (¬､¬)
בשביל זה אני חיה!
(נראה לי)
אני מצחצח שיניים!
איך אתה בתגובות אם אתה מצחצח שיניים??? 0.0
אז אם אנחנו חיים ובסופו של דבר מתים, עדיף כבר לא לחיות מההתחלה, אתה לא חושב? זה ממש אותו דבר כמו השטר..
אנחנו חיים בשביל כל רגע שבו אנחנו עושים משהו בעולם שלנו, גם אם אחר כך אנחנו מתים…
תאכל גזר או משו ושים עלזה משחת שיניים!
….>< >'.'<……….
ספיר, אנחנו מסתכמים בכלום… עדיף כבר לא לחיות, חד משמעית.
הלכתי להתקלח…
אני מעדיפה לחיות את חיי הסכנה שלי!
(אני בסיכון מוות על ידי ערסים מאז ותמיד. אני מסובכת איתם)
גגרררר….דניאל!
נו…יא רשע אחד ואני זאת שלא עונה -.-
….
אממ..
טוב..
מהות החיים זה משהו ממש ספציפי, כל אחד חי בשביל משהו אחר ולכל אחד יש סיבה שונה לחיות. או לא לחיות.
וכן, אתה צודק.. כל אחד מת בסוף אז זה לא משנה מה עשית, אבל תחשוב על המראה האחרון שתראה כשתמות. אתה תראה אנשים דואגים לך, אנשים שאוהבים אותך ואתה אוהב אותם, או שתראה או תרגיש ייאוש עמוק, חסר תועלת וכל שאר הדברים.
אני הייתי רוצה שהאנושות תיכחד, לא שתמצא תרופה שיכולה לתת חיים. כי חיים, הם סוג של פרדוקס, לפי מה שאמרת. נותן לך הזדמנות נדירה ואז אתה נזכר שאתה תמות בכל אופן, אז מה זה משנה.
בסך הכל-הכתיבה מעולה, מרתקת ומעניינת והמסר נקלט.
כן, לכולנו יש דחף להשמיד את האנשות…
יופי-.-
דני הארנב הרשע מסנן אותי><
אחרי זה אל תתפלא שאני לא עונה לך!
-נעלבת ובוכה בפינה-
רק עכשיו חזרתי מהמקלחת! מה את רוצה?!
אבלאבלאבל ><
TT^TT
דיכאת אותי…
אז מה שאתה אומר, שהחיים שלנו לא שווים דבר כי בעצם הם אולי נדירים אבל מה כבר אפשר לעשות איתם, ועד שלא נמצא את הפתרון למוות זה לא ישנה דבר?
זה מדכא.. וזה גם לא נכון.
אם תשנה משהו בצורה טובה, הוא אולי לא ישפיע עכשיו בעודך בחיים אבל הוא ישפיע אחר כך, לטובה וכך אם הקדשת את חייך לאותו שינוי והוא הגיע רק אחרי מותך אין אתה מת באמת אלא רק גופך אבל המעשים שלך ממשיכים להתקיים בצורה תאורטית בלבד.
דוגמה: ניקולס קופרניקוס, גלילאו גליליי ועוד כמה שהתנגדו לשליטה של הכנסייה הקתולית ועל דעותיה השגויות.
לגבי מה שאמרת, כבר כתבתי בסיפור שאת עצמך לא תיהני מהמעשים שלך אחרי המוות, כך שכלפייך אין להם שום משמעות… ובכול מקרה, גם המעשים שלך 'ימותו' בסופו של דבר, אולי זה יקח להם זמן רב יותר משיקח לך עצמך, אבל זה יקרה במוקדם או במאוחר…
עובדה שלמעשים של קופרניקוס וגליליאו משפיעים עד היום..
ומי אמר שאני לא אוכל להנות ממעשי אחרי המוות? הרי אם יש גיהנום וגן עדן אני אוכל לראות משם אם אני משפיעה או לא וזה אולי יגרום לי לאושר.
המעשים שלהם משפיעים עד היום… כמה זמן הם כבר קיימים? כמה מאות שנים? זה כלום… בעוד מאה אלף שנה אף אחד לא ידע אפילו מאיזה כוכב הם היו. ולגבי גן עדן וגיהנום, כאן יש משהו בדברייך…
המעשים שלהם משפיעים עד היום… כמה זמן הם כבר קיימים? כמה מאות שנים? זה כלום… בעוד מאה אלף שנה אף אחד לא ידע אפילו מאיזה כוכב הם היו. ולגבי גן עדן וגיהנום, כאן יש משהו בדברייך…
רואה!
חוץ מזה חשבתי שאתה מאמין בגן עדן וגיהנום לא?
למה לא הכנסת אותם לקטע?
רציתי לכתוב את הקטע מנקודת מבט מסוימת, בלי להיכנס לוויכוח של גן עדן.
I scrolled down for like 5 minutes just to tell you that this piece is simply amazing. Thank you for writing it
תודה. ~מרגיש מוחמא~
אני מסכים עם הסיפור בלי ספק. מה שכן, אם כבר מדברים על מעשים משמעותיים, הצלחתי להוכיח היום בזמן שיעור תנ"ך (בלוגיקה בלבד, את המתמטיקה אני משאיר לקיץ) שעל פי תיאוריית המפץ הגדול הזמן והמרחב הם חומר (כמה אירוני זה לחשובעל המפץ הגדול בזמן שיעור תנ"ך). זה אומר שאולי (בעתיד הרחוק מאוד) אפשר יהיה ליצור אנרגיה מזמן. כל הזכויות שמורות לי (על התגלית והרעיון).