sapir13
צריך לעשות זא'נר סיפורים מרגיעים...קטע שהיה אמור להיות מהסיפור... (חש"מ, אבל לא נורא נכון?)

מדיטציה (ליצור עולם)

sapir13 11/07/2013 721 צפיות 4 תגובות
צריך לעשות זא'נר סיפורים מרגיעים...קטע שהיה אמור להיות מהסיפור... (חש"מ, אבל לא נורא נכון?)

אתם לבד, תירגעו. תנשמו. קחו שאיפה עמוקה, תחזיקו אותה מעט, ותשחררו. ושוב…
עכשיו תעברו לישיבה מזרחית, ותניחו את הידיים שלכם על הברכיים, תוך כדי שהאצבעות שלכם יוצרות כדור דמיוני ביד. הרגיעו את העצבים שלכם, השתדלו לנקות את הראש ממחשבות, החזיקו את הבטן בפנים, גב זקוף, עצמו עיניים, שאיפה ונשיפה…
דמיינו עולם לבן תחילה, מקום ריק שאין בו שום רגש, שנאה, כעס, אהבה, אושר… אחרי שתראו את המקום בעיני רוחכם תתחילו למלא אותו בדברים שאתם רוצים. הוסיפו קודם את הרוגע, את שלוות המקום. אחר כך הכניסו רגש- אהבה, שמחה, חיוך… משהכנסתם את התכונות, התחילו להכניס דוממים. הכניסו חלון- כדי שתוכלו לראות את העולם בצורה טובה ונכונה, אך זכרו להרכיב עליו וילון- כדי שתוכלו להסיט אותו במקרה שמצב יצא משליטה, מקרה שלא תרצו לראות את עולמכם רע. הכניסו מיטה, כדי שתוכלו להירגע בה בעת שינה…
עכשיו תעברו לחי, נושם. הכניסו קודם את הוריכם, אחיכם/אחותכם, אנשים שאתם סומכים עליהם שלא יהרסו את עולמכם. הכניסו את חברים שלכם, חברות…
תיגשו לצד אחד בלבן, לא, עדיין לא סיימנו לבנות. הושיטו את ידכם קדימה ודמיינו דלת, דלת שדרכה תוכלו לצאת אל העולם, אל עוד עולם. דמיינו אתכם פותחים את הדלת, ויוצאים החוצה.

אתם רואים עכשיו את העולם מהעיניים שלכם, אבל אתם רואים שהכל עדיין לבן. זה השלב של הצביעה. עכשיו תתרכזו. דמיינו מה אתם רוצים, נגיד… גינה. דמיינו איך תחילה הכל נצבע חום, ואז את הירוק הקל שמתחיל לכסות אותו. והפרחים, אל תשכחו את הפרחים העדינים שצומחים להם. בחרו בצבע שאתם רוצים וצבעו אותם בו.
עכשיו הצביעו על צד אחד בגינה שלכם. אתם רוצים להשאיר אותה שלמה אך בכל זאת, צריך לשבת. אתם עוצמים עיניים ומתרכזים, מדמיינים ספסלים עדינים מופיעים שם. אך זה לא הכל, לא, עוד לא סיימנו. עכשיו שביל. שביל מופיע במקום בו אתם דורכים, מוביל מהנקודה הזו ישר לבית שלכם, מראה לכם את הדרך חזרה. לכל מקום שאתם הולכים, השביל בא איתכם, יוצר סימן דרך בשבילכם.
כמו השביל, גם הדשא והפרחים באים איתכם. עכשיו נוצרים גם עצים -עצי פרי ונוי. יש בקעה קטנה מימינכם, הר גבוה מתנשא מעליו. כן, גם את זה בראתם. שכשוך מים קל נשמע, ואז הוא מתחזק ואתם רואים מפל מים יוצא מההר שלכם, היישר אל העבר הבקעה, והיא מקבלת את המים בברכה ואוגרת אותם אצלה.
עכשיו אז השלב שבו אתם נזכרים באנשים שאיתכם, הם גם צריכים מקום. אתם מסתכלים לכיוונים שונים, מדמיינים את בית שלכם בכל מקום, והופ! הצלחתם ליצור בתים לשאר. אתם משאירים להם את מלאכת הבנייה שלו, הרי שזו זכותם לבחור איך יראה הוא מבפנים. ערים נוספות נבנות עם כל צעד שלכם. פלגי מים ואגמים. בתים, אנשים, ואל תחשבו ששכחתי, כן, גם חיות. ציפורים קטנות וגדולות, ארנבות קטנות, סוסים, ממש מהקטן לגדול, מהפיל לנמלה.
זהו. עכשיו כבר הגעתם להר גבוה מספיק כדי להביט על מה שיצרתם, ואתם בהחלט נדהמים. משהו קטן מציק לכם, אבל מה? הרי את עולמכם הלבן קיבלתם ~בין אם ידעתם ובין אם לא~ עם השמש והירח, עם התחלפויות היום והעונות…
הו, וזכרו, יהיה לכם תחילה קל אך אחר כך קשה לשמור על עולמכם שלוו. ללא כעס וכאב, מלחמות ובגידות.
אך כל עוד אתם מאמינים ויש ביכולתכם לדמיין, השמיים עוד כחולים ומלאי עננים…


תגובות (4)

ואוון בפירוש איזה כתיבה יפה אהבתי מאוד את הסיפור ונכון באמת צריך לעשות זמר כזה
תמשיכיי ככה אוהבת שרית =)

11/07/2013 03:05

ואו, זה ממש מושלם ^^

11/07/2013 03:09

ואו, זה מושלם… ממש הייתי זקוקה לזה עכשיו.. עוד שניה תלשתי שיערות מרב התייאשות… (אותי אישית זה הרגיע ^^)
מדרגת 5 :)
❤❤❤…Lorin

11/07/2013 04:23

אוווו תודה לכןן D:
אני שמחה שאהבתן (=

11/07/2013 06:03
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך