מבחן.
"לנשום. לנשום. הכל יהיה בסדר" מלמלתי לעצמי בעודי בוהה בתרגיל במתמטיקה שדף הנייר שמולי "מבחן שכבתי כיתות י'. הכנה לבגרות" קראתי שוב ושוב את הכותרת של הדף המלחיץ הזה שעשה לי כל כך רע. הסתכלתי מסביבי חלק מהתלמידים כותבים במרץ אחרים בוהים כמוני בהלם בדף הריק. "נשארה עוד שעה!" אמרה המורה הפכתי מאובנת. כבר עברה חצי שעה?!. הסתכלתי בדף הנייר הריק שמולי והתאמצתי כל כך לא לבכות. "מה אני עושה?!" מלמלתי "גברת ספיר, את מדברת לעצמך או שאת מדברת עם חברך לשולחן?" צעקה עליי המורה "לעצמי" מלמלתי וקברתי את פניי בדף. אוקיי אני יודעת את החומר הזה. אני יודעת אני יודעת!. שולחן לידי ישבה התלמידה הכי טובה היא כתבה במרץ עם חיוך על פניה, חיוך של אושר. היה באלי להרוג אותה באותה שנייה.. בעצם.. תמיד בא לי להרוג אותה. זה לא ממש משנה. "טוב להתרכז.." מלמלתי התחלתי לתפור את התרגיל ומיד מחקתי "שיט" לחשתי זה היה נכון. התחלתי את התרגיל מההתחלה מנסה לנשום עמוק ולהרגע זה לא ממש עזר לי. אני הולכת להיכשל! דמעות צצו בעיניי ניסיתי להעלים אותם אבל זה לא ממש עזר לי "10 דקות!" אמרה שוב הבוחנת הסתכלתי על הדף שלי כולו יה ריק חוץ משאלה אחת שפתרתי. הורדתי את ראשי ודמעותיי נזלו על הדף. ישבתי מול דף ריק למחצה ובכיתי. מטומטמת! את תיכשלי!. אמרתי לעצמי. זה לא עזר המשכתי לבכות. "קדימה להגיש" אמרה הבוחנת. הלכתי לכיוון שולחן המורה עם שיערי על פניי כדי שלא יראו את האיפור מרוח. הגשתי לה את הדף הריק (עם שאלה אחת פתורה.) ועם דמעות ספוגות בו. יצאתי מהכיתה והתיישבתי "מה לעזאזל עשיתי?!".
תגובות (3)
מקסים. הייתי ממליצה לך לפתח את זה יותר :)
כתוב יפה מאוד
יש לך כישרון בכתיבה! את יכולה להפוך את הקטע הזה לסיפור גדול ורציני מאוד, אני אשמח לקרוא אותו, אפשר להרגיש את רגשותיה של הדמות בתוך המילים, מאוד נהניתי לקרוא!