לקחת נשימה ולספור עד 10
הכל נודם, קצב החיים אחיד כמו המוניטור.
הקצב כבוי. לא לנשום. לעצור. לעצור לרגע ולספור. לספור את החוויות, את הריגושים, את מספר הצחקוקים, את מספר הפעמים שבכו. לספור את הדקות המרגשות ביותר בחיינו, לספור את הפעמים בהם היינו מאושרים או מאוכזבים. לספור את הפעמים בהם ריחפנו ולא באמת היינו פה. לספור. כמה דברים לספור בכל השנים בהם חיינו. ומתישהו הספירה לאחור תיעצר. ונצטרך להפסיק הכל או להחליט שאנח עושים מעשה! מי כמונו ידעו מה עשינו אז ואיך הובלנו את עצמנו אל חיים אחרים. טובים יותר, או פחות. אבל בטוח זה היה שווה את זה. כי אז זה לא היה קורה. ובכל אופן אפשר לספור גם מתי פגענו. וגם מתי סלחנו. ולסלוח לעצמנו. ושוב 1. 2. 3. 4. 5. 6. 7. 8. 9… כשיגיע עשר אתם תתעוררו ותחליטו שלא משנה מה. אתם סופרים. אתם סופרים שוב מחדש את הכל! ולבסוף תגיעו למספרים גדולים שתוכלו לחלוק זה עם זה. עכשיו…
עליכם לספור עד 10 ולחזור לאט לאט לעצמכם.
1. 2.. 3… 4…. 5….. 6…… 7……. 8…….. 9……… ו- 10……….
נשימה ראשונה שלאחריה השתנקות וחנק. הרופאים מוזעקים מיד ומסירים את ההנשמות…"
תגובות (0)