לפרוק / השרוט

“הדבר החשוב ביותר בצבא הוא לפרוק את הנשק כל יום", זה מה שאמר מפקד המחלקה שלי בטירונות; היום, לאחר 3 שנים כלוחם, אני יודע מהי משמעות הנשק וחשיבות הפריקה. אך עם זאת, דבר אחד הוא לא אמר לנו – החשיבות של פריקת הנשק פחותה מחשיבות פריקת הרגשות.
נשק יכול לירות רק כאשר מתבצעים תנאים לירי, אך רגש – הוא יכול להיפרק גם סתם, מבלי מאמץ מיותר – סתם מלחיצה על הדק הרגשות, מבלי מעברים והכנות – כפי שצריך בנשק, כי הרגש כבר טעון.
ברגש מספיק גם חשמל סטטי – של איזו מילה או אפילו פרצוף על מנת לגרום לו להיפרק. נשק שנפרק עם כדור טעון לכיוונו של מישהו, עלול להרוג אותו; אך רגש יכול להפרק לכיוון לא נכון ולהשפיע על אנשים רבים יותר ובצורה חמורה אף יותר.
אני, מאז שהבנתי כמה רגשות קטלניים משתדל לפרוק את הרגשות לפחות פעם בשבוע, לפעמים אפילו מבקש מאדם אחר לוודא שפרקתי כראוי, כי אם אפרוק לבדי אולי לא אשים לב לכך שהשארתי כדור רגשי בקנה, או אפילו את הרגש בבודדת או אוטומט בטעות. תמיד בדקו שאתם ללא כדור רגשי בקנה, ושאתם לא עם נצרה פתוחה של רימון העצבים.