לפי הכללים
אל תסתכל עליי, הפנים שלי מלוכלכות משקרים,
אל תתאכזב ממני, אתה ידעת מה האמת שנמצאת בי פנים,
אל תשתוק לצידי, כי אם כן אז אל תעמוד כאן בכלל,
אל תנסה לעזור לי, אני צריכה להיות לבד.
אל תחשוב שעזבתי רק כי לא היתה לי ברירה,
אל תברר מה קרה לי כי לא תמצא תשובה,
אל תחפש טובים ורעים, כולנו באותו צד,
אל תנסה לעזור לי, אני צריכה להיות לבד.
תחושה של בגידה וחוסר אמון,
של בלבול, עומס, של רגשות מיותרים,
תחושה של שברון ומבטים מתרחקים,
אחרי סופת שקרים לאנשים טובים.
אל תגיד לי שפעלתי נכון, רק ניסיתי להציל את עצמי,
אל תשקר ותגיד שצדקתי, כי אתם באמת אותי לא צריכים;
אני בובה ישנה על חוטים חדשים,
אז אל תחשוב שלא ידעתי, אבל אני לא משחקת לפי הכללים.
תגובות (5)
ז'אנר?
המממ…
מניסיון, סיפורים קצרים מתאים לכל דבר D;
אהבתי מאוד את הכתיבה. מאוד מאוד מאוד.
וואו ! את כותבת מדהים
אני ממש מתחברת לשיר (מנקודת המבט שלי, כמובן…)
אהבתי מאוד!
ואוו זה כול כך יפה! אני מרגישה ממש הזדהות..
אהבתי את החרוזים ופשוט את הכול :)
את כותבת נפלא!
איזה סיפור מדהים!
עדין מהדהדים לי בראש את המשפטים היפיפיים כמו "אני בובה ישנה על חוט חדש" או "אל תחפש טובים ורעים כולנו באותו צד" זה פשוט סיפור מושלם שאני התחברתי אליו מאוד.
את כותבת מדהים, מדרגת חמש (:
וואי ספיר זה מושלם *~* את יודעת כבר שאת כותבת בצורה הכי יפה שיכולה להיות,ואני באמת רוצה להגיד לך שאני כל הזמן נהנה לקרוא דברים שלך.אני לא יודע איזה ז'אנר הייתי עסוק בלהתלהב מהשיר ^^
מדרג 5 :>