לעצור את הגלגל

כל מי שהכיר אותו, שיבח אותו, הוא היה אדם מאוד טוב, כך אומרים.
הוא לא התכוון לעשות רע לאף אחד, הוא רק רצה לגאול את עצמו מייסוריי החיים. זה מובן, זאת זכותו, אלו החיים שלו ואם הוא לא רוצה לחיות אותם, מי יכול להגיד לו אחרת. הוא גאל את עצמו, אבל לא היה לו מושג מה תהיה ההשפעה של זה לאחרים, לסביבה.
הוא התחיל את הגלגל.
הוא היה אב והוא עזב, מבלי להכין אותם מראש, מבלי לסגור פינות כואבות.
היא, הייתה בתו. היא, הייתה הילדה של אבא שלה. היא, אהבה אותו יותר מכול והוא הלך, השאיר אותה חסרת הגנה, חסרת אהבה וללא כל הסבר או סיבה. זה היה ברור שהיא לא אשמה, הרי מה כבר היא עשתה? אבל אותה, אכלה תחושת אשמה. היא הרגישה שהיא לא הייתה בת טובה מספיק וההרגשה הזאת תישאר איתה לתמיד. אי אפשר לדמיין מה זה להיות במקומה, אב שהלך בכוונה, השאיר אותה במצוקה.
הגלגל עבר אליה.
בשלב מסוים, היא לא יכלה להתמודד עם עצמה, השריטות לא החלימו, הן נשארו פתוחות וכואבות. עם הזמן, במקום להירפא, קרה ההפך. הכאבים הצטברו עד שלא היה לה יכולת לשאת את החיים. היא לעומתו, לא גאלה את עצמה מייסוריה.
היא לא התמודדה עם החיים, היא נכנסה לחרדות ופחדים שאיש חוץ ממנה, לא יכול להסביר.
היא שברה את כל מה שבנתה ונותרה שבורה בעצמה. היא הייתה אמא והיא לא תפקדה כמו שאמא צריכה לתפקד.
היא, העבירה את הגלגל.
בתה, קיבלה את הגלגל במתנה. היא חיה ללא דמות אימהית שתכווין אותה, תאהב אותה ותהיה לצידה. גם היא, הושפעה, נדפקה ונשרטה.
סבלה את כל הקושי של אמה. עכשיו הגלגל נמצא אצלה.
זה קל להעביר את הגלגל להבא ברשימה, אבל היא לא rm,v.
הגלגל הזה, קורה בכל משפחה, יש את מי שמעביר אותו הלאה ויש את מי שעוצר אותו, שובר את השרשרת. היא הבינה את זה, היא הבינה שעליה להיות חזקה ולא להיכנע לאוטומט שהכתיב את אמה.
הגלגל לא יעצור עד שמישהו לא יעצור אותו, יש הרבה גלגלים בכל משפחה ולכל אחד, זה היה סיפורו רק של גלגל אחד.