לסיים תיכון

תמיד ידעתי שאני לא אחיה עד גיל ארבעים.
אני לא יודעת איך ידעתי זאת, אבל תמיד הייתה לי הרגשה כזו.
מין הרגשה שאין מצב שאני שאני אשאר מספיק זמן.
אבל תמיד חשבתי שיהיה לי קצת יותר זמן מזה.
תמיד חשבתי שאספיק לפחות לסיים את הקולג'.
לעזאזל, חשבתי שאני אספיק להתחיל אותו.
טוב, האמת שלא ממש סיימתי את התיכון אפילו.
אני מניחה שזאת הבעיה בלמות בזמן נשף הסיום.
הייתי אמורה להשתכר, להנות, להתעורר מחר עם ההאנגאובר הכי גרוע בחיים שלי,
וללכת לקבל את התעודה ולסיים את התיכון רשמית.
אבל, כול מה שעשיתי היה להשתכר להינות מעט ואז למות.
בשם השטן, הייתי מוכנה לחוות את ההאנגאובר הכי גרוע בחיים שלי, אם הייתי יכולה לסיים את התיכון.
אני מניחה שהם צדקו כאשר אמרו שלא יצא ממני דבר ושלא אסיים את בית הספר.
אבל, הם הרי תמיד צודקים ואני תמיד טועה, אז מה ההפתעה?