למה שאוהב אותך?
-אימא, אני שונא אותך!
-מה?! איך אתה יכול לומר דבר כזה?!
-אני שונא אותך! הנה, אמרתי שוב!
-אני אימא שלך! אני ילדתי אותך לאוויר העולם תוך כאבים עצומים, בלעדי לא היית קיים בכלל!
-מעולם לא ביקשתי שתלדי אותי! מעולם לא ביקשתי להיות קיים!
-אז למה לא תמות וזהו?
-מה?!
-סליחה, לא התכוונתי!
-אני יודע למה התכוונת… התכוונת לעוד אחד מהתקפי הזעם הבלתי נשלטים שלך. ובעצם לא התכוונת לשום דבר, זה פשוט יצא לך.
-אתה יודע שלא התכוונתי! אני מצטערת!
-אני יודע… גם אני לא התכוונתי כשאמרתי שאני שונא אותך, גם לי יש התקפי זעם…
-אז אתה אוהב אותי?
-לא. למה שאוהב אותך?
-כי אני אוהבת אותך…
-אז מה?
-אז כי טיפלתי בך כול חיי במסירות?
-אי אפשר לקרוא למה שעשית לי מסירות, אבל לפחות ניסית, נכון? וחוץ מזה, היית חייבת לטפל בי, בתור אימא. מה גם שאני אף פעם לא ביקשתי שתטפלי בי… אני חושב שאלו סיבות מספיקות כדי לתרץ את חוסר האהבה שלי אליך.
-לפחות אתה לא שונא אותי…
-האמת היא שלפעמים אני שונא אותך, אבל עכשיו לא, וגם בפעמים שכן, זה לרוב לא מוצדק. כמו שאמרתי, גם לי יש התקפי זעם… -אימא?
-מה?
-למה את אוהבת אותי?
-אתה הבן שלי, ברור שאוהב אותך!
-אבל למה? איזה טוב עשיתי לך אי פעם?
-אני חושבת שאני אוהבת אותך כי השקעתי בך, אתה היצירה שלי…
-אבל יש כול כך המון יצירות מוצלחות בהרבה ממני…
-אבל אתה שלי…
-אימא?
-מה?
-אני חושב שבסופו של דבר, גם אני אוהב אותך…
תגובות (13)
עד כמה ש..
וואו, איזה דיילי דפוק…
התקפי זעם, ת'יודע, לפעמים יש סיבות להתקפי זעם, ולפעמים השיחה לא נגמרת ככה, כמו בסיפור.
וגם אם שני הצדדים הביעו את דעתם זה לא אומר שמישהו מיבניהם לא נפגע, או שיקר באמצע, או אמר רק אמת…
הצלחת לכתוב את זה בצוה שמעבירה הכל, כל הקולות הצועקים, את הרגשות, את ההבעות, אני פשוט ממש נכנסתי לתוך השיחה ויכלתי לדמיין את הכל.. (וגם אני שומעת מנגינה עצובה ברקע, זה קצת תרם..)
טוב, מה אני יכולה להגיד לך? מממ…
זה נושא כואב אצלי, אז מצטערת אם אני לא כותבת עכשיו תגובה נורמאלית כמו שבטח ציפית שמישהו יגיב…
עצוב וכואב שבני אדם מגיעים לדיאלוגים כאלו, גם אם זה בהתקפי זעם… הרי מילים נאמרות ומשפיעות גם אם האומר לא התכוון לדבריו כלל.
הכתיבה שלך יפה ואתה מעביר את הסיטואציה בצורה מעוררת התפעלות.
"כי אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא"….
בכל זאת מקסים(;
בר ומישהו, תודה רבה :)
ספיר, האמת, לא כול כך הבנתי עד הסוף את כול מה שאמרת (מה זה 'דיילי דפוק', למשל.) גם לא הבנתי אם אהבת או לא.
אהבתי,
דווקא ממש התחברתי לזה..
עכשיו זה קצת יותר מובן חחח. בכול זאת הייתי שמח שתסבירי לי למה התכוונת בתגובה הראשונה שלך (סקרנות).
זה.. לא עזוב, זה משו אישי שקרה לי, אני לא יכולה ממש לדבר על זה…
ואה הדיילי, -סתם פשוט קראתי את זה ואז נזכרתי במשהו.. (כתבתי הרבה זמן את התגובה כי היא נמחקה בהתחלה..)
אהבתי.
ספירלה, טנקס אניוואי, אני תמיד שמח לראות את התגובות שלך, גם אם הן לא מובנות בעליל.
ולולביי, שמח שאהבת.
אמ… אני לא יודעת ממש איך להגיב על זה.
אני לא רוצה להעליב, אבל זה לדעתי לא כל כך סיפור.
כתבתי סיפור אחר עם אותו שם אבל עם "אותו" ולא "אותך,"
לדעתי זה מטופש, שבן שואל דבר כזה לאימא שלו. אי אפשר שלא לאוהב את אימא שלך, זה טבעי. אלא אם כן היא באמת רעה ושונאת אותך. פה זה ניראה שהיא אוהבת אותו כל כך.
דבר כזה לא יכולים לשאול סתם ככה. גם אם זה כשמתעצבנים. יש ילדים שאומרים לאימא שהם שונאים אותה.. אבל בצעקות ואחר כך הם מתחילים לחבק אותה והכול. פה זה ניראה פשוט מוזר. כי ניראה שהם מדברים ברגיל, בנורמליות, סתם ככה.
אז סליחה, אבל אני לא אהבתי את הסיפור הזה.
התמכרתי לסיפורים שלך D:
אתה מוכשר
נוני, תודה.
וליאת, לא נעלבתי, אני קצת מאוכזב שלא אהבת זה הכול…
על מה הסיפור שלך, למה שאוהב אותו?
נוני, תודה.
וליאת, לא נעלבתי, אני קצת מאוכזב שלא אהבת זה הכול…
על מה הסיפור שלך, למה שאוהב אותו?