למה יש פרחים על הרצפה?
אני נכנסת לבית. עוד מעט הבלגן יגיע.
אני מתיישבת על הספה.
הדבר הראשון שקורה; היא נכנסת על קוצים.
מבעד לדלת, שיערה החלק מסודר, קשת וורודה מונחת בו.
"מה נשמע?" אני מתעניינת, כהרגלי.
"אני?" היא מתפלאת, זורקת את התיק בית ספר על השולחן במכה חזקה. "הכול מצוין." היא צוחקת ומוחאת כפיים בידה בריצוי, עוברת אותי אל עבר הסלון.
"את בטוחה?" אני מרימה גבה.
"בהחלט." קולה נהיה מתוח, עיניה מחטיפות מבט.
היא מזהירות אותי להתרחק.
היא עוברת להסתכל על מקום אחר, נשכבת על הספה, מסדרת ציפורניה.
"אז את לא רוצה לדבר על זה. אני מבינה." אני פוסקת לאט ובצדקנות, בכוונה מדברת על זה.
"אין על מה לדבר." היא רושפת לעברי בתגובה כעס.
בדיוק באותו הרגע מישהי יצאה מהאמבט עם מגבת על הראש, רטובה. היא נעמדת מול שתינו ומתבוננת בהבנה. "אין מה להצטער. הכול יהיה בסדר."
היא קוראת בעצב. היא מעלה ריח של לבנדר נקי. בהבעת פניה מביעה דאגה עמוקה. איננה יודעת אל מי מאתנו קודם לבוא.
אני מביטה בה חסרת הבעה. הנה עוד אחת.
"לא קרה כלום." ההיא צועקת ומכסה את ראשה בתוקפנות בשמיכה.
"את לא צריכה להיות עצובה," זו מהאמבט ממשיכה בחיבה ובחום, "הוא עבר, וזה קורה. אנשים מתחלפים, כמו… כמו עונה." עיניה רחומות בצער ואמפתיה רחבה. "אני הולכת להכין לך מרק ניחומים מקסים!" היא קוראת בהפתעה משגעת.
"לא קרה לי כלום, אישה זקנה ומשוגעת." היא קמה מהספה עם כרית עבה. אש בעיניה, שיניה חדות, היא כנראה הולכת להעביר אותה את טיפול הכרית.
ההיא התקדמה, נראית כאילו היא באה חזק לחבק אותה, יחד עם הכרית כנראה.
"ושלא תעזי להכין לי את המרק ה'מקסים' הזה שלך, יש לו טעם ש חרדל." היא קוראת רגע לפני שבנקמנות מסתערת.
"עאעהעאעה!" איזו חיננית כועסת אחת נכנסת הישר לתוך הבית, ולפני שהדלת נסגרת היא צורחת.
שיערה השחור סומר ומתנפנף בזעם בעודה רצה, מלפנים חולצה שחורה עליה מתנוססת תמונה של להקה מפלצתית לא ידועה.
"שילך לעזאזל!" היא רצה, היא רצה והיא רצה, עוד לפני שהספקתי בכלל לשים לב למשהו, האחרת משנה כיוון ורודפת אחריה כאילו אש דולקת בעקבותיה; מבטה זדוני וטורף, הכרית מתכווצת בידה, היא לא נרגעת, היא פשוט ממשיכה לצווח בטירוף, עיניה מתכווצות בכעס נורא.
"הכול בסדר מאמי שלי!" ההיא מהאמבטיה, הנה גם היא, צורחת עכשיו גם.
בית משוגעים.
היא לוקחת אדנית, מורטת פרחים ומנסה לזרוק עליה כדי לנחם אותה.
'שיער שחור' לא נבהלת משתי הנשים מאחוריה.
אני במקומה- הייתי.
במקום זה היא עוצרת ומנסה להכות את שתיהן עם השלט.
נו טוב. זו גם דרך.
מתוך כל המהומה אני שומעת מישהי בוכה.
הקול בא מהחדר שלי, אני קצת מפוחדת. אני ניגשת ומגלה פרצוף אדום מדמעות.
היא רצה ומחבקת אותי בלי הבחנה.
"הוא…" היא מיללת ולא מצליחה להשלים את המשפט מהשתנקות.
אני חושבת שהיא ניסתה לומר עוד כל מיני דברים, אבל באמת שזה היה נשמע כמו גיבוב של 'ניסה לאכול מטריה.'
אני נאנחת ומנסה לדחוף אותה ממני.
היא כל כך בוכייה, היא מרימה אליי את הפרצוף שלה ולפתע כל מה שבא לי לעשות זה לבכות. אני מתחילה לייבב חרש, אפילו לא מבינה למה בכלל.
הזאתי מהאמבטיה כבר חצי ערומה, עוד צורחת מילות ניחומים לאוויר, אבל הפעם עם הטוסטר ביד; משהו על זה שאפילו יום אחד- גם הוא יתקלקל. היא תוקעת אותו ברצפה ובקירות בגסות. פניה מאדימות, עיניה מעלות דמעות. ידיה תופסות כל דבר שזז ורק אפשר להבין מדבריה "יהיה" ו-"בסדר".
השתיים האחרות עם הידיים בשיער של השנייה. אחת צורחת; "אני שונאת אותו." והשנייה עונה לה; "בכלל לא אכפת לי ממנו," מצווחת כמו חיה בשיא הכוח, "תשתקי כבר, כלבה חירשת."
והנה עוד איזו אחת, חושבת שהיא חכמה, עם אטבים על האוזניים, יורדת מחדר הכביסה ופורסת במבט מרוצה, על קיר חדר המטבח- מפה? מהר העניין מתברר, היא קוראת; 'תוכנית פעולה- איך מחזירים אותו הביתה'.
השתיים עוזבות את שיער השנייה ומנסות שתיהן לקרוע יחד בשיניים את הבריסטול הענק שמציג את התוכנית. בבמרכז התוכנית רשום 'תהי נפלאה ותדברי עם חברים שלו'.
מפגרת.
"הוא עדיין אוהב אותי, אני יודעת." מזמרת אחת אחרת בגינה ערומה, כשלפתע אני מבחינה בגברת, עם שקיות שחורות בעיניים, לידה, משפריצה עליה בכוונה שפריצים של דם מפרק כף ידה בפרצוף של זומבי מזעזע.
לאן זה ירחיק כבר לכת?
אבל הפסקתי כבר לעקוב. לפתע אימא חוזרת הביתה מהסופר. אני מנגבת את הדמעות ושואלת אותה מה נשמע. היא עונה בסדר בשלווה, מסתכלת על הבית בחום. כי הוא ריק. ורק אני שם.
"למה הפרחים על הרצפה?" שואלת אימא.
תגובות (51)
זה טוב. מתברר שזה הקולות בראש. לרגע ניסיתי לנחש מה קרה, וכשהבנתי שאהוב עזב – ניסיתי לנחש למה זה מטריף כ"כ הרבה נשים. ובסוף הכול התברר :)
מקסים :)
הו הו נעים בהחלט לשמוע! תודה לך (: !
מאוד יפה. הכתיבה וסגנון הכתיבה טובים ומתאימים לסיפור, והרעיון מגניב. אהבתי☆:)
תודה רבה לך (: שמחה לשמוע ^_^
זה מדהים, וזה מקורי.
ממש ממש אהבתי, זה רשמית הקטע הכי טוב שקראתי עד היום באתר הזה.
ברצינות, אני לא מתחנפת. רואים שהתכוונת, זה אמין וזה טוב. טוב מאד!
אין לי עוד מה להגיד, זה פשוט… הפתעת אותי, אוליב יקירה.
לטובה, מאד לטובה.
תודה לך יקירתי חחח תמיד שמחה להפתיע (:
וואו את כותבת ממש יפה !!!
אשמח אם תכנסי לסיפורים שלי ותתני ביקורת :)
חח תודה לך, אשתדל בקרוב
הכתיבה טובה ללא ספק, חוץ מכמה טעויות מקלדת (טעם ש חרדל במקום של)
אין טעויות כתיב.
בנוגע לסיפור, האמת שאני לא אהבתי. באמצע הקריאה השתעממתי ואולי היה טיפה הומור אבל זה לא היה מרתק.
אני מבינה מעריכה ומכבדת את דעתך. אני אנחתי שהתעלומה מה קורה שם תשמור על המתח
ההתחלה הייתה נחמדה, אבל דיי איבדת אותי בהמשך, החוסר בשמות נורא מבלבל.
מממ, מצער לשמוע. באמת התלבטתי לגבי עניין השמות אבל זה לא הגיוני שיהיה להן שם.
אולי פעם הבאה אני אצליח לרצות אותך *_* (challenge excepted)
אהבתי אהבתי אהבתי, הסיפור מספר על כול הצדדים שבאנו בתוכנו, הצד האדיש והכועס שרב עם הצד שלא רוצה להיות אדיש ורק כועס, הצד שבוכה ובוכה הצד שיש לו אטבים באוזניים כלומר זה שעוצם עיניים ולא מוכן לקבל מציאות, כלומר מכחיש, הצד הישן שגם אוהב לפצועה את עצמו ולדמם, כלומר לשון לברוח ואו לברוח בדרכים האחרות המוכרות, הצד הבוגר קצת שמנסה לקבל מצב ולהמשיך אלה, ואולי לנחם את עצמו על ידי דברים קטנים, הצד הצופה שצריך לבחור ביניהם למי הוא מקשיב, האם להיות אדישה ולא אכפת לי אבל שונאת, או האם לשנוא נקודה, או האם להכחיש ולא לקבל מציאות, ואו האם לפכות, ואו האם לברוח על ידי שנה או דרכים אחרות, או האם להיות אופטימים להמשיך אלה ולחפש נחמות קטנות, וכן אלה, ממש אהבתי זה כול כך מיצג את הקונפליקט הקיים בכול אדם ממש עמוק, אהבתי!
תודה לך כרגיל נהנית לקרוא את תגובותייך! פרשנותך מדוייקת לשלי. תודה (:
אמאלה אוליב…הרגשתי שהקטע הזה נכתב עליי.
את רוצה שאקרא לך אוליב או בשמך?
העלית בי תחושת מועקה…מעניין כמה קולות מדברים עכשיו בראש שלי.
תודה לך, פשוט…תודה לך.
אוליב זה גם שמה הפרטי, לא?, ווא יכול להיות שאני מדברת איתה כול הזמן ולא יודעת את שמה הפרטי!?, לא תרחתי לשאול כי חשבתי שזה הוא שמה והיא אף פעם לא אמרה לי אחרת! . מה?!!?!. יש לה שם פרטי אחר? איך היא לא אמרה לי?
מור… חחחחח יש לך את הפייסבוק האמיתי שלי למען השם.
אנדריאנה- עדיף אוליב כי אנונימיות זה טוב. אגב כמה ירושלים רחוקה ממך?
לגבי הסיפור, אני מרגישה שהוא נכתב עליי גם. אני מניחה שאנחנו צופות מהצד ולכן שמות לב לזה לעומת אנשים שבוחרים תגןבה אחת כ'דיפולט'. אני שמחה שזה גרם לך להרגיש דברים. בבקשה יקירתי (:
בקילומטרים?XD
לא יודעת, למה את שואלת?
אוליב הסיפור הזה מייצג כול כך טוב את הקונפליקט האנושי, והוא גם מצחיק וגם מרגש ומלא אקשן אני ממש לא מסכימה עם someone1 אין שום דבר בקטע שהוא משעמם. הייתי אפילו ממליצה לך לשלוח לבחירת אורכים, זה סיפור עם מסר מאוד עמוק על איך אנו כבני אדם בנואיים. נסי..
מממ מעניין אולי את צודקת. נחמד מצדך לומר (:
אנסה לשלוח להם, נתעלם מהעובדה שהם תמיד מתעלמים מהסיפורים שלי XD
נסי שוב ושוב ושוב את כותבת מוכשרת, אז מה אם נכשלת פעם או פעמים, זה בטוח טוב!
חחחח אני באמת חושבת שהם בוחרים בסיפורים גם לפי הטעם האישי שלהם. תעלו בתגובות יש כאן אחד עם תמונה של מסיכה לבנה. הסיפורים שלו הם מדהימים. איך זה שלא נבחר??
האאאאא… לא יואמן אני אף פעם לא שמתי לב לשם בפייס אף פעם, וגם רשום לך במייל של גוגל השם ואני לא שמיתי לב!!!!, לא מאמינה שאנחנו אשכרה מדברות בטלפון ואני לא יודעת מה השם הפרטי שלך. תגידי לא שמת לב לזה?. יובל.. יובל ..יובל.. צריך להתרגל לזה חח. אבל יובל זה לא שם של בן?
זה יוניסקס.
אתן מדברות בטלפון?
אוחח גם אני רוצה:(
איזו חמודה אני, הא אוליב? ^^
די לומר את השם שלי :,( חחח
חחחחחח אנדריאנה מקסימה שלי
את יודעת כבר שאני רוצה לדבר אתך!
ואני שןאלת כי יש כנס אנימה בירושלים
בין לרצות לבין לעשות יש הבדל:)
חחחחחח טוב. תני לי את המספר שלך? (:
לא, כי פאדיחות.
וגם כי…חשבון טלפון וכאלה.
וגם כי…לא יודעת נו.
בינתיים היה לי רק יוצא מן הכלל אחד.
אנדרי אנדריאנה ולרי ושם משפחה שאני לא מכירה! אם אני לא היוצא דופן הזה- אז מי המיוחד?!?! *פרצוף זועם*
תעשי פייסבבווקקקקק
חחחח סיפרתי לך מי.
ויש לי פייסבוק:\
אבל את לא רוצה לתת לי את האמיתי. מה יריני זה מהאתר??
חח כן את חמודה, אבל רק אתמול התחלנו לדבר בטלפון אני לא מדברת עם כול אחד, כנירא שנצטרך עוד קצת להכיר לפני שאתן לך את המייל ואחר כך תטלפון, אני לא מאלה שקובצים אני בונה מאוד מאוד לאת קשרים מאוד, לא סומכת על כול אחד אפילו אם הוא מרתק אותי כמוך. אגב מה זה יוניסקס?
יוניסקס זה מתאים לשני המינים.
וכן, גם אני כזו. בגלל זה התכוונתי לאוליב חחח…
האמת אני כמעט אף פעם לא מדברת עם אנשים בטלפון שאינני מכירה באמת.
אני כמעט ולא משתמשת בטלפון בכלל:|
גם אני לא מדברת עם אנשים שאני לא מכירה לכן כתבתי שאני בונה קשר ודברים קורים מאוד לאט, אני הרבה זמן בקשר עם אוליב ואנחנו מדברות גם במייל כבר המון זמן אז עברנו אלה יש בזה רע?
לא, מתי אמרתי שיש בזה רע חחחח?
אני גם לא קופצת לטלפון. אבל יש לי אקספשנז
מה זה "אקספשנז"? .ו"אוליב" את אוהבת אנימה? חח לא ידעתי גם אני אוהבת אנימה, איזה סדרות את רואה? סתם לידע כללי
Nana. סדרה מדהימה. הורידה לי דמעות. עמוקה. האיור של העיניים קצת מוזר וההתחלה מרגישה שטחית. קוד גיאס ודף נואוט- מתח פנטזיה מעולים. דורררה, סדרה מצויינת שעכשיו העונה 2 מתחילה. באקנו- סדרה אלימה ביותר אבל דמויות שבנויות מצויין. אנוהאנה- קצר, גרם לי לבכות בטירוף בסוף. אני אוהבת סדרות גייז של בנים חחח
האמ.. לא אנימה אז חניבעל זה מצויין, משחקי הכס, שובר שורות- דמויות יוצא מן הכלל עלילה יוצאת מן הכלל פשוט מדהים. משחקי הכס ההתחלה קשה לפול לתוכה אבל מדהים מדהים מדהים ותקציב מטורף. חניבעל מותחן פסיכולוגי מעולה דמויות וואו. שובר שורות זה פסיכולוגי ומדבר על ייצרים רעים וטובים- סדרה מדהימה! ההתחלה יכולה להרגיש חלשה אבל באיזה שלב כל פרק זה כמו רכבת הרים ועוצרים נשימה כל הזמן. מדהים מדהים מדהים.
אקספשנז- "יוצאים מהכלל"
וואלה, ארשום לעצמי את כול מה שכתבת ואנסה לראות אם אוהב, חניבל נישמע לא רע.. את יודעת אני אוהבת פסיכולוגייה. תודה על האמלצות שלך, כול אמלצה שלך היא ממש ממש משמהותית בעבורי כי אני מעריכה את דעתך מאוד. אגב למה את לא מתקשרת? אם אין לך זמן כתבי לי במייל מתי כן יש לך. ו.. רציתי מי שום מה לשתף אותך במשהו, היום כותבת בשם בקי (יש לה תמונה של וורד אדום) כתבה במיוחד בשבילי סיפור, טוב לא מזה סיפור אבל זה.. לא יודעת להגדיר חח היא כותבת שזה בג'אנר של סיפורי הצלחה, כדי לך לקרוא וגם את התגובות שלי בסוף, את קצת מכירה אותי אז אני מאמינה שתצחקי מאוד כמוני. פשוט תקראי ותיראי
חחח בסדר גמור!
איזה אנימה את רואה??
משחקי הכס זה יחסים בין אנשים הרבה פנטזיה וגם סצנות מיניות.. אהל זו סדרת השנה. כאסט ענק של דמויות נהדרות ושאלות מוסר.
חניבעל זה בעצם קניבעל. הוא פסיכולוג של אוטיסט חוקר בעל תסמונת מאוד מיוחדת. זה חתול ועכבר אחד אחרי השני. דמויות מעולות. מותחן פסיכולוגי מרשים. בילוש מצויין. תקציב גדול. דיאלוגים מושקעים. משמעויות. נהדר
שובר דורות ומשחקי הכס שניהם הסדרות המצוינות של השנה עם פרסים וזה. שובר שורות זה על מורה שמתחיל לסחור בסמים כי מתגלה אצלו סרטן. משחק מצויין דמות שבנויה מדהים!! מי שחושב על להתחיל סמים כדאי לו להעיף מבט. צריך להיות סרט חובה בבית ספר. מזדהים בצורה ענקית וקולטים כמה קל זה לפול
לאנדרי תקראי את התגובה שלי בסיפור של בקי, יש שם משהו שגם מופנה אליך
קראתי אבל לא היה לי מה לומר:)
כלומר, לא הרגשתי שהיה לי משהו להוסיף.
אמרי לי, העליתי משהו לא מזמן…חחח תוכלי להגיד לי מה חשבת על זה?
אני חושבת שאני שחוקה.
*יחי הדיונים הלא רלוונטים*
תאמת האנימה שהכי השפיע עלי עד היום זה "נראוטו", וגם "וואן פיס" אהבתי מאוד, האקט הדומיננתי בסדרות האלה זה כוח הרצון, והנחישות לשנות מציאות, אבל גם יש להם בכול סגה כמעט, בעיקר בוואן פיס תת מסרים על פוליטיקה וסוגי יחסים ומאורות חיים, ארכה של הדברים הקטנים כמו אוכל.. ועוד. חוץ מי זה אני לא זוכרת עוד סדרות שאהבתי ויש בהם מסרים חשובים, אזכר והספר לך, אגב אני חושבת שבזכות נראוטו שהייתי קטנה החלטי שאני מסוגלת ללמוד לקרוא למרות שאיש לא אמין לזה, אני לימדתי את עצמי, בזכותו בזכות הנחישות שלו שנדבקתי בה .
נ.ב לא ענית לי! מתיי נוכל דבר בטלפון היום כדי שאוכל להסביר לך מילולית דברים?. וגם סתם לראות מה שלומך. וגם למה עדיין לא קראת את מה שאמרתי לך (הסיפור של בקי) תקראי ותקראי גם בעיון את התגובות, יכול להיות שזה יעניין אותך, כלומר אולי תוכלי להכיר קצת אותי לעומק על ידי כך
חח אין לך מה לאוסיף? אנדרי? אז פשוט תקראי את התגובות המאוחרות שלי על הפרקים שציינתי שם, כי אני מודה שמהתגובות שלך בהתחלה שלא הכרתי אותך נעלבתי כי הרגשתי באמת שהסיפור ממש כיבכול על מציאות שלי ואת כביכול פוסלת אותה, אז תקראי את התגובות שלי על הפרקים האלה ואז תגידי לי מה יש לך אם יש לך לומר. ואני אקרא עכשיו XD חחחחח מעולם לא אמרתי XD נדפקתי מימכם ממש לא יפה מיצדכם להדביק אותי לכתוב משהו שאין לי מושג מה הפרוש המדויק שלו, חוץ מי זה שהוא אמור לבטאות התלהבות מסויימת
אילו פרקים?
סליחה אני קצת לא בפוקוס.
1 עד 5 אם תראי את התאריכים של התגובות שלי תראי שכתבתי אותם מאוחר הרבה יותר מי הזמן המקורי שהיא כתבה את הפרקים
קראתי רק מה שהיא רשמה ושמחתי. זהו חח
נארוטו שמעתי שאחלה אבל זה כמו סאקורה. סאקורה היא סדרת ילדות אבל… לא אצפה בה עכשיו. וואן פיס אהבתי מאוד. דמויות מצויינות עם עומק. אבל אללפפייםם של פררקקיייםםם! לא סיימתי חח
נו.. באמת את קוראת רק חצי תמונה, ממש יופי.. אם לא קראת את התגובות שלי לבקי זה כאילו לא עשית כלום. תמצאי זמן ותקראי לעומק גם את תגובותי, ואם אין לך זמן אל.. , אבל אל תעשי חצי עבודה על תראי רק חצי תמונה .
נארוטו זה לא כמו סקורה, לא יודעת מה מצאת שם שדומה, זה משהו הרבה הרבה יותר חזק ועמוק, מלמד על התמודדיוית החיים, וכן את
אלה ו וואן פיס באמת ארוך אבל פעם ב.. אם יש לך חופש ואת משועממת אז תראי, וגם נראוטו זה המון עוד מאט מסיימים את שיפודן, אבל גם אותו דבר תנסי לראות את זה בחופש "הגדול" (חחחחח אני יודעת שאין לך חופש גדול. כוונתי שיהיה לך זמן)