פאנפיק על משחקי הרעב

אוקיי זה משהו שרציתי לכתוב כבר הרבה זמן… פאנפיק על משחקי הרעב
"בואי תראי! משחקי הרעב עומדים להתחיל!” אמי קראה בהתלהבות. זה מזעזע, לראות אנשים רוצחים אחד את השני, לראות אותם מתים, לראות את קברניטי המשחק מתעללים בהם, אבל הדבר הכי מזעזע זה שמכריחים אותם לעשות את זה. אני יודעת את הסיבה למשחקי הרעב כמו כל ילד או ילדה כאן בקפיטול, בפאנאם אבל בואו נודע בזה.. תחת שילטון כזה, כל אחד היה מורד. “אמא, אם היו שולחים אותי למשחקי הרעב.. מה היית מרגישה?” שאלתי את אמי באחד הימים ותגובתה הייתה צחוק מתגלגל ואחריו התשובה הפשוטה "לא ישלחו אותך למשחקי הרעב, לעולם.” אני אוהבת את אמי, אבל החינוך פה נגד המחוזות גורם לכולם לחשוב שהטוב הוא רע והרע הוא טוב. זה לא בסדר, מחנכים אותנו להאמין שהמחוזות הם לא בסדר שהמרד הזה הוא הסיבה לכל הרוע בעולם. שיכלנו לחיות בשלום אבל הם התעקשו לקבל את כל מה שלא מגיע להם. “האנשים האלו חושבים שהם טובים כמותנו שמגיע להם להיות במצבנו. הם לא מעריכים את כל מה שהנשיא סנואו עושה בשבילם. אז למה הם מתפלאים שהם במצב כל כך נחות? שם מגיע להם להיות, הם צריכים להשאר למטה שם מקומם וכשהם מגיעים למעלה מחובתינו היא להוריד אותם חזרה למטה!” המורה שלי מספרת בכל כך כעס שאפשר לחשוב שהם באמת פגעו בה ובמשפחתה אבל היא לא מכירה אותם, זה מגוכח, כל הסיפורים האלו מגוכחים. הם לא רעים, הם לא פגעו בנו, אנחנו פגענו בהם, פגענו בכבודם, בדימוי העצמי שלהם, הרסנו משפחות ובשביל מה? בשביל להעניש אותם על שעשו את הדבר הנכון? זה מטופש. אני מעדיפה לעבור לאחד המחוזות בשביל לעזור ואולי אפילו למות אם צריך, מאשר להשאר פה בעוד אנשים מתים בשביל השעשוע שלנו. אני בזה לסנואו ולכל אנשי הקפיטול אני בזה לאנשי המחוז 1 ואני בזה לאנשי המחוז 2. לכולם מגיע להרגיש מה שאנשי המחוזות מרגישים. אין דבר יותר גרוע מענוי, בושה ומוות. אני יכולה להבין את זה שבספרים מענים אנשים בגלל שהם שומרים סוד אבל הם סובלים מעינוי בגלל שהם מגינים על מי שהם אוהבים לא בשביל השעשוע של אנשים קרים וחסרי לב. אני מוכנה שאנשים כמו סנואו יביישו את עצמם אבל לא אחרים. ועכשיו הגעתי למוות, מה כבר אוכל לומר על מוות. לא אאחל אותו לאף אחד, לאנשים הטובים לא מגיע למות, גם אם בחייהם הם סובלים, כי אז הם יגרמו לסבל אצל כל אלו שאוהבים אותם וגם הם אנשים טובים, לאנשים רעים לא מגיע למות מכיוון שגם להם יש אנשים שאוהבים אותם עם כמה שקשה להאמין לזה, זה נכון. ועצם העובדה שאני גרמתי לסבל בגלל בקשה טיפשית אחת תגרום לי לנקיפות מצפון ענקיות. אני לא כמו סנואו או שאר אנשי הקפיטול. לי יש ערכים, לב, מצפון ודעות, לא כמו לשאר ששותלים להם דעות כל כך עמוק במוח שהם כבר לא יכולים לחשוב לבד. הם חלשים, לא כמוני. סנואו גרם לכל זה, הוא הסיבה להכל, הסיבה למרד, הסיבה לדעות של כולם, לאיכות החיים של אנשי המחוזות, להתנהגות האנשים. אחראי להכל. אני לא רוצה לחשוב אפילו על מה שקורה עכשיו במחוזות, פחד משתלט על כולם. הם דואגים ליקירייהם אחרי הכל 24 קורבנות רק אחד ישרוד. אוכפי החוק בטח מצייטים לסנואו כל כך שכל פיפס קטן של אדם מסכן, שלא שם לב אליהם מוצא להורג על ידי הצלפות. סנואו הזה, אפילו את הבת שלו הוא לא אוהב, הוא השתמש באישה שאהבה אותו, שוב לא ברור איך אפשר לאהוב מישהו כמוהו, אבל עובדה, זה קרה. רק בשביל טובות ההנאה שלו, הוא אף פעם לא אהב אותה, הוא רק שיחק בה. ועל מה שהוא עשה לאמא שלי.. הוא עוד ישלם.