ליאב ואני

"אימא, איפה אבא?" ביתי ליאב נכנסה למטבח, בזמן שהכנתי את ארוחת הערב.
"מה זאת אומרת איפה הוא?" התחמקתי
"למה הוא לא פה?" ליאב התעקשה
"כי ככה ליאבי, אני מכינה ארוחת ערב, את קצת מפריעה, אני אענה לך אחר כך" אמרתי לה ובעצם, גירשת אותה מהמטבח.
ליאב הסתכלה עלי במבט מאוכזב ויצאה.
***********************************************************************************************************
נזכרתי בכל, מהרגע שהרופא הודיע לי ולאביך שהולכת להיות לנו ילדה ועד הרגע שנולדת, ואתה כל ימי ההולדת שלך: יום ההולדת הראשון-אני ואביך חגגנו בבית עם המשפחה, יום הולדתך השני-אביך ואני חגגנו בחופשה שלנו במלון כלשהו באילת, את יום ההולדת השלישי שלך חגגתי לבד, עם המשפחה. את יום הולדת הרביעי, חגגנו עם הילדים בגן, ואת יום ההולדת החמישי שלך חגגנו בבית עם כל החברים שלך מהגן. כל הזמן הזה, ניסיתי למלא תפקיד גם של אימא וגם של אבא, למה הוא חסר לך כל-כך פתאום?
***********************************************************************************************************
החלטתי לספר לליאב את האמת, היום בארוחת הערב, אני אספר לה הכל!
"ליאבי, מתוקה, האוכל מוכן" קראתי לה לשולחן.
ליאב באה, אבל הבעת הפנים שלה הראתה שהיא עדיין כועסת עלי.
אכלנו בשקט, אף אחת מאיתנו לא דיברה, כל אחת במחשבות שלה.
"ליאב, למה חשוב לך לדעת איפה אבא שלך?" שאלתי אותה, אחרי שסיימנו לאכול.
"כי היום אבא של גפן, בא לקחת אותה" היא הסבירה, גפן היא החברה הכי טובה שלה, ואימא של גפן ואני החברות הכי טובות מהצבא, ואבא של גפן עבד עם אביה של ליאב .
"ליאב מתוקה, יש משהו שאני רוצה לספר לך" אמרתי ולקחתי נשימה עמוקה. "אבא שלך" אמרתי וניסיתי לנסח את זה בדרך הכי עדינה שיש "אבא שלך לא יכול לבוא לקחת אותך,אבל, הוא שומר עלייך, הוא מלאך, הוא שומר עלייך מלמעלה" לקחתי נשימה עמוקה, גונבת לי כמה שניות לטוות את הסיפור בראש,אבל לא יכולתי להמשיך לספר כי ליאב מיד התנפלה עלי בשאלות "למה הוא מלאך ואבא של גפן לא?" "הוא רואה אותי?" "למה אני לא יכולה לראות אותו?" "אימא, איך את יודעת?"
"ליאב מתוקה שלי, בואי אני אספר לך את הסיפור מההתחלה" אמרתי ולקחתי נשימה עמוקה. "לפעמים, אנשים הופכים למלאכים, בשביל שיכלו לשמור על אנשים שיקרים להם, אצלנו זה אבא, אבל לדוגמא, במשפחה של גפן זאת סבתא שלה." אני מנסה להסביר ומסתבכת בתוך עצמי . "אבא שלך רואה אותך, כל יום, ושומר עלייך, ומאוד גאה בך" אני מנסה לעצור את הדמעות. "את תראי אותו, ואת יודעת מתי?" אמרתי לה, היא הנידה בראשה. לקחתי אותה וקרבתי אותה למראה "את ואבא שלך מאוד דומים, כל פעם שתתגעגעי אליו, תסתכלי במראה ותראי חלקים ממנו, אצלך" אמרתי.
ליאב נראתה מרוצה מהסיפור שלי והלכה לישון מרוצה, וקצת שמחה.
***********************************************************************************************************
עכשיו ליאב, אני יכולה לגלות לך את האמת, כי את כבר ישנה, אבל אצטרך לספר לך אותה עוד פעם, עוד כמה שנים כשתעשי את עבודת השורשים שלך, לפני שאביך מת קראו לך יסמין, על שם הצמח שאביך אהב מאוד, אבל אז אבא שלך נפטר, מתאונת דרכים, נהג שיכור, ואני, שרציתי להשאיר לך משהו שלו שיניתי את שמך ל "ליאב" לי אב, ויסמין הפך לשמך השני. יום יבוא ותביני את המשמעות של השם שלך, אבל עד אז, שיהיו לך חלומות מתוקים…