להיפרד מהחיים

זהו, אין יותר טעם לחיי. אני לבד. אין לי אף אחד בעולם הזה. הם הלכו, השאירו אותי לבד באפלה, בעצבות בלי סוף.
אני על רצפה לבד בבית הריק והחשוך.
החבל כבר קשור רק לתלות על התקרה וכל הסבל נגמר.
אז למה כל כך קשה לי להיפרד מהחיים הנוראים האלה? הפחד.
הפחד ממה שאחריי, גיהנום, גן עדן משהו אחר?
מי יודע?
עליתי על הכיסא קשרתי את החבל סביב צוורי, וקפצתי.
כאב בלתי נסבל הכה בי. ואז כלום.
שום דבר.
ואז כל סיוטי נראים לנגד עיני. כל דבר נורא בעולם הזה חום גדול חורך את כל גופי.
זו היתה טעות נוראה לרצוח את משפחתי.