להיות צל / הנעלם הגלוי

בזמן שמסביבו כולם רצו להיות משהו גדול, להיות השמש או הכוכבים ושכולם יסתכלו לכיוונם בהערצה, הוא רק רצה להיות צל.
לא, זה לא היה בשל ביישנותו, וגם לא כי פחד להיחשף – היו לו סיבות רבות אחרות לכך.
כל בוקר שקם, שמע אנשים מתלוננים על החום הרב ועל המצב שרק נהיה רע מיום ליום. אבל ככה זה, כשכולם רוצים להפיץ סביבם אור ולזרוח למרחק – הם כלל לא חושבים שעשויים להיות לכך פנים שליליים.
הוא הגיע להחלטה שיש מספיק כאלה שמחפשים לזהור ושיראו אותם, והבין מה אנשים מסביבו באמת רצו, למרות שלא אמרו זאת במפורש – מישהו שיפעל מאוחרי הקלעים, שלא יוסיף עוד לסינוור האינסופי גם כך שורר מסביב וצולה אותנו מכל עבר.
הוא החליט שהוא רוצה לעשות דברים, רבים מכפי שאנשים סביבו ידעו, לטובתם, וזאת מבלי שהם ידעו מיהו איש הצללים.
אמנם לא נמנע לגמרי מהזרקורים, אך כשיכל – עשה דברים מבלי שאיש ידע, ונהנה במעמקי ליבו מדברי השבח לאותו צל שהגיע לפתע לחייהם המהבילים.