להטביע נמלים
"אלכסנדרה, תראי! אני מטביע נמלים!"
"צ'רלי, אל תעשה את זה."
"למה לא?"
"תחשוב שמישהו היה שופך מים על הבית שלך ומטביע אותו."
"אבל אין אף אחד שגדול מספיק לעשות את זה."
"ואם יש?"
"אין."
"פשוט תפסיק. זה הבית שלהן, הן עבדו עליו ואתה הורס להן את הבית."
"לא אכפת לי."
"תפסיק!"
"לא!"
"צ'רלי!"
"לא!"
"אני אגיד לאימא."
"לא אכפת לי."
"מה פתאום לא אכפת לך? אני אגיד לה להעניש אותך."
"לא אכפת לי."
"ממה כן אכפת לך? למה אתה מטביע נמלים?"
"ככה."
"זו לא תשובה."
"כי אנדרו עושה את זה."
"אתה צריך להפסיק לעשות מה שאנדרו עושה. הוא סתם מטומטם."
"הוא לא! הוא לא מטומטם!"
"אתה עושה מה שהוא עושה רק כי אנדרו מקובל."
"לא נכון."
"אז למה אתה עושה את זה?"
"כי אני אוהב אותו."
"אתה בן שש, מה אתה יודע על אהבה?"
"תפסיקי, אני בוכה."
"אל תבכה צ'רלי."
"אנדרו לא אוהב אותי."
"איך אתה יודע?"
"כי אמרתי לו שאני אוהב אותו. והוא צחק עליי. וקרא לי הומו."
"אז למה אתה אוהב אותו?"
"לא יודע."
"טוב."
"אלכסדנרה, אני הומו?"
"אולי."
"זה רע?"
"מה פתאום."
"טוב."
"תפסיק להטביע נמלים."
"טוב."
תגובות (4)
מאוד אהבתי. מי שעיוור מכדי להבין, צריך חינוך מחדש ומהר.
מסכימה, אנשים צריכים להתחיל להכיל ולקבל.
ממש אהבתי, הכתיבה של למעולה!!
תוד רבה!