לב עם תקווה של כנפיים

אני ממשיכה להסתכל במראה, מנסה להבין איפה אני ומה אני עושה. העולם סביבי קפוא ורק אני ממשיכה ללכת.
הייתי רוצה שייתנו לי כנפיים. הייתי רוצה לעוף למעלה גבוה, רחוק מהכול.
הייתי רוצה למצוא עולם אחר מעל השמיים, עולם שבו אוכל לנשום.
בין אם זה מתחת למים או על האדמה, העולם הזה חונק אותי וגורר אותי למטה.
הייתי רוצה לעוף גבוה בשמיים, אל מקום שבו אוכל לחיות.

לא תמיד מקבלים מה שרוצים. כנפיים אין לי, והשמיים עוד רחוקים. אבל גם אם אני אצטרך להכריח את עצמי, אני אנשום. גם אם אני אצטרך להרוס הכול, אני אחיה. לברוח אני לא יכולה, להתמודד ישבור אותי, אבל לא משנה אני אנשום, אני אשאר כאן כדי להראות לאדמה שכאן אני חיה.

ילדה קטנה ביקשה וקיוותה, שהעולם בליבה לא יתפורר. הילדה הקטנה בעולם שבחוץ כבר לא ילדה קטנה, אבל ליבה נשאר אותו הדבר.
ילדה קטנה ביקשה משאלה, שהעולם בליבה ירפא אותה. העולם בליבה לא ענה, והילדה המשיכה ללכת ללא עזרה.
ילדה קטנה חלמה יום אחד, להיות ולחיות יותר טוב מכולם, עד שהעולם בליבה יתעורר לחיים.

כך היא קיוותה, כך היא חלמה, וכך היא חיה.
הילדה הקטנה כבר נעלמה, ברחה אל תוך ליבה.
במקומה חיה המפלצת שהתגוררה בעולם שבליבה.
מי יציל אותה עכשיו? היא עצמה.