לברוח
את חייבת ללכת. את חייבת לעזוב כמה שיותר מהר. זה בוער בך, את חייבת להמשיך הלאה. אז את מנסה להסביר שזה פשוט לא המקום שלך. והם חושבים שאולי יש משהו שקרה, הם מנחשים את הסיבות שלך ולכן חושבים שאת עושה טעות, שרק בגלל תקופה מעט לחוצה, או בגלל משימה חדשה שקיבלת את ככה מוותרת. וזה לא המצב. את לא רוצה לעזוב בגלל משהו שקרה, אלא בגלל כל הדברים שלא קרו. כל הדברים שלא הצלחת להרגיש גם פה.
את רוצה לעזוב מהיום שהתחלת. מהיום שהגעת לכאן את רק רוצה ללכת. אז נשארת שנה שלמה. הכרחת את עצמך, וסבלת מכל רגע. ועכשיו הזמן שלך להמשיך, למקום הבא שתוכלי לעבור בו. עוד מקום שתקווי למצוא בו בית. את מחפשת מקום בו תרגישי שייכת. את רוצה מקום שיגיע לך, שתצליחי להרוויח. מקום שתהיי טובה מספיק כדי להיות בו. שתצליחי לעבוד מספיק קשה ולהוכיח את עצמך, אבל תרגישי בו שלווה. מקום שתוכלי לטעות בו לפעמים וזה לא יוריד לך מהערך. לפעמים את מרגישה שאת חייבת להיות הראשונה להסתלק. ככה לא יספיקו לוותר עליך קודם.
את חושבת שרק בגלל שמישהו אחד עזב, זה אומר שבהכרח כולם יעזבו, אלא אם כן תספיקי את לעזוב לפניהם. אז החיים שלך הם מירוץ. תחרות.
אבל כשאת מצליחה להיות הראשונה לוותר, את עדיין מרגישה שאת זו שמפסידה. את תמיד עוזבת כי לא טוב לך, אבל עמוק בפנים את יודעת שאף פעם לא יהיה לך טוב. הרי העצב שלך מגיע מפנים. הוא לא תלוי בנסיבות, אז גם את תמשיכי לברוח רחוק, איך בדיוק זה יעזור לך? את עדיין תהיי את. כל הדברים שמהם את בורחת עוד יהיו בתוכך.
את מרגישה יותר מידי ופחות מידי והכל באותו הזמן. והסערות שמתחוללות בתוכך לא נותנות לך מנוחה. את חושבת שאם לא תעגני בשום מקום, אם לא תטעי שורשים אז לא תישארי מספיק זמן כדי לפגוע וגם לא מספיק זמן כדי להיפגע. תמזערי נזקים.
ומה החלופה? אם תישארי במקום אחד מספיק זמן כדי שאנשים ילמדו להישען עליך, להיות תלויים בך, ולא תמהרי לעזוב, אז רק תצרי יותר בעיות. הם יאמינו שתהיי שם בשבילם, וכשהם יחשבו שאת חלק מהחיים שלהם, ואת תרגישי מוצפת ותרצי להיעלם, הם ייפגעו יותר. את לא רוצה לתת לאחרים לשלם על טעויות שאת עשית.
לכן את בורחת- הכי מהר והכי רחוק. גם אם זה מרדף עקר. את לא תתני לאף אחד להיקשר אליך. כשאת תעזבי אף אחד לא יקדיש לך מחשבה נוספת. אף אחד לא יתגעגע. הלב של אף אחד לא יישבר.
הם לא יבינו למה את עוזבת, ואת גם לא תסבירי. לפחות לא את האמת. לכן הם יחשבו שאת עושה טעות. יחשבו שאת לא שוקלת את כל האפשרויות. שאת לא חושבת על העתיד.
ברור שאת חושבת על העתיד. את רוצה כבר להגיע אליו, ממש לנקודה האחרונה, שבה כבר לא כואב יותר. שאפשר לעצום את העיניים ולנוח. אפשר להפסיק לברוח בלי שיהיה לזה מחיר.
תגובות (1)
אני מרגישה שאת פשוט מתארת אותי. את הרצון העז להסתלק, לא רק משום שלא טוב לי, אלא משום שאני לא מסוגלת להתכונן לכאב שיגיע אם לא אוותר על המקום לפני שהוא יוותר עליי. כתיבה טובה. אני מודה שאני הייתי עושה זאת מעט שונה, ומפזרת את התוכן בפסקאות ומשפטים, במקום קטע אחד. אבל בכל מקרה יצא ממש טוב לדעתי.