לברוח מארץ הפלאות.
"כיצד את יכולה לברוח ממה שבתוך ראשך?"
שאלתו הדהדה במחשבותיי אשר התרוצצו לכל עבר, ברכיי התקפלו כבכוונה ונשרטו עקב האבנים הקטנות שנחו על האדמה.
שיערי גלש וכיסה את ראשי המושפל מטה כווילון, מסתיר את העולם מעיניי האומללות ומלאות הבלבול. תשובות אינן הופיעו בים מחשבותיי, סוער וגועש, מעלים כל דבר הנוגע בו.
רעד קל חלף בגבי, ידי נחו בלי מעש לצדי גופי.
מדוע אני בורחת ממה שבתוך ראשי? שאלתי את עצמי שוב ושוב, סכיני מחליק מידי, ונופל בקול קרקוש צורם על האדמה מלאת האבנים.
"מכיוון שחיה אני, בארץ הפלאות." לחשתי, רגליי קמו מתחתיי וידי תפסה בסכיני הנפל לידה.
עיניי השקיפו הרחק, מביטות באופק של ארץ הפלאות.
תגובות (13)
את שוב מכורה -,-
זה מדהים!!!
את כותבת מדהים, והסיפור יפיפה.
אליססססססס CX
יפיפה :)
את כותבת ממש יפה…. וגם הסיפור מדהים!
נ.ב.
אל תחשבו שהעתקתי מתגובות אחרות זה באמת מה שרציתי לכתוב!!!!! כי זה נכון!!!!
ואוו!!! את כותבת מדהים. ושוב, זוהי נקודת מבט שונה על ארץ הפלאות. נראה כאילו את מתארת את הארץ כארץ חורבן, רעה ומרה, לא טובה, מפחידה וקצור ההפך הגמור מפיות, שדונים טובים וממתקים וצפר גפן. זו נקודת מבט שהייתי שמחה אם היית ממשיכה.
ואוו!!! את כותבת מדהים. ושוב, זוהי נקודת מבט שונה על ארץ הפלאות. נראה כאילו את מתארת את הארץ כארץ חורבן, רעה ומרה, לא טובה, מפחידה וקצור ההפך הגמור מפיות, שדונים טובים וממתקים וצפר גפן. זו נקודת מבט שהייתי שמחה אם היית ממשיכה.
ואוו!!! את כותבת מדהים. ושוב, זוהי נקודת מבט שונה על ארץ הפלאות. נראה כאילו את מתארת את הארץ כארץ חורבן, רעה ומרה, לא טובה, מפחידה וקצור ההפך הגמור מפיות, שדונים טובים וממתקים וצפר גפן. זו נקודת מבט שהייתי שמחה אם היית ממשיכה.
תמשיכי את מבוך ארטמיס!
וסיפור מדהים כמו תמיד, אי אפשר לתהות איך יש לך שלוש בחירות עורכים…
זה ממש יפה! אהבתי מאוד מאוד!!!
באמת יפה. הוכנס הרבה במועט. הייתי רוצה לדעת יותר מדוע היא חשה כך, אך באמת שבמעט שנרשם הרגישו הרבה עוצמה וכאב.
עדן, האמת שזאתי אני. קשה לי להסביר מדוע אני מרגישה כך, אך בסיפורים אני די פורקת הכל. ותודה לכולכם על המחמאות, אני שמחה שאהבתם.