לא יותר מצל, לא פחות מרוח רפאים חיוורת

היא יודעת הכל, אבל לאף אחד לא אכפת.
היא תמיד במקום שבו הכל קורה, אבל אף אחד לא יודע.
היא מתהלכת במסדרונות כמו צל, לא יותר מרוח רפאים חיוורת.
רוח רפאים קצת בודדה,
רוח רפאים שלבושה שחורים.
רוח רפאים אוהבת, רוח רפאים אחרת.
ילדה בשר ודם – שקופה.
ילדת זכוכית, אולי.
כי ככה זה מרגיש.
ילדת זכוכית שבורה, סדוקה.
בובת חרסינה עדינה, הבעה קפואה לנצח.
בקשת מוות משוחררת, אבודה.
בגדים גדולים, קצת רפויים, מסתירים יופי די מדהים.
חבל שאיש אינו רואה, איש אינו יודע.

אולי בכל זאת קצת יותר מצל,
והרבה פחות מרוח רפאים.